קבע את הסצנה.
המקום פתוח משעות הבוקר המוקדמות עד שעות הערב המאוחרות, המקום הזה בגבעת הקפיטול הוא בית קפה ובר קוקטיילים שווים, והוא מתהדר בסגנון היום-הלילה שלו באדישות. עצים בהירים וירק ממלאים את החלל הפינתי עם קירות הלבנים, חלונות גדולים ונורות אדיסון גורמים לו לזרוח, אריחים כחול-לבן ויצירות אמנות מוזרות מוסיפים צבע, ונגן תקליטים מסובב מנגינות מאוסף אלבומים ישנים כדי להגדיר את מצב רוח: בואי, סרחיו מנדס, תלוניוס מונק.
איך הלקוחות?
נראה שהתפאורה החיננית מטילה קסם חיובי על כל מי שעובר בדלת. הם קרירים משעה שמח ואילך - כשהם נדחסים לאורך הבר והנשפים - כמו מוקדם יותר ביום כשהם פרוסים עם המחשבים הניידים והמחברות שלהם.
הסיבה להיות: הקפה. איך זה?
מכונת המנוף הבנויה ביד של הבעלים ג'ייק סופה עושה צדק עם השעועית הקלויה המקומית, בעלת מקור יחיד, מושכת קפוצ'ינו שמגיעות בכוסות וצלוחיות עם מסגרת זהב, קורטדו נקודתית ושאר קלאסיקות אחרות. אבל לפני שתסתפקו ברגיל, כדאי שתשאלו על הספיישל היומי - זה יכול להיות שפריץ תה תאילנדי בטעם אננס ולבנדר או מוקה קניינית מתובלת בצ'אי. אולי אפילו תשאלו את עצמכם אם לא מגיע לכם חליטה קרה עם ג'ין וקמפרי בסגנון נגרוני. זה רק אחד מכמה קוקטיילים ביום, כמובן - כל אחד יותר בולט מהקודם, בין אם זה חמוץ בורבון-ארל גריי או תערובת מאירת עיניים של קפה, קוקוס ורום מיושן בניחוח רוזמרין. כ-20 בירות מלאכה ותריסר יינות מדברים על הטעמים המטופחים של סופה.
האם יש אפשרויות אוכל?
רוב מה שאפשר להשיג הם מאפים שנאפים במקום ומבחר קטן של חטיפי בר קלאסיים (זיתים, שקדים וכדומה), אבל יש מומחיות אחת של הבית: אחד מכריכי הגבינה בגריל הטובים בעיר, המורכב מפרמזן ו כחול על בגט לחוץ עם צד הקרום פנימה.
איך השירות?
הבריסטה-ברמנים עומדים במבחן האישיות: קל מאוד לדבר איתם ושמחים לענות על שאלות. אינטראקציה איתם היא כמו לירות בבריזה סביב דלפק המטבח של חבר - עם משקאות טובים יותר.
השורה התחתונה: למה שנבוא לכאן?
כל עוד אתה לא מחפש ארוחה מלאה, אתה יכול לבוא עם הזריחה לקפה ולהישאר במשך שעת הקוקטיילים עד שתסגור את המקום; אף אחד לא יחשוב פעמיים. תחשוב על זה כעל הסלון שלך בלופט עירוני שבמקרה יש לו בר.
