ביקורת: The Vendue

איך זה פגע בך כשהגעת?
שורה של מחסנים היסטוריים משנת 1780 שולבו למלון הבוטיק רחב הידיים הזה, כאשר כל חזית נאמנה לצבעה ההיסטורי המקורי, כך שאתם חווים אפקט של "שורת הקשת בענן" לפני שנכנסים ללובי האולטרה-מוד. אין דלפק צ'ק-אין. אין צורך באחד. ה-Vendu הפך את המסורת הזו על הראש. במקום זאת, אתה יכול לבצע צ'ק-אין מרחוק, עם אפשרות למפתח נייד, ולצאת ישר לחדר שלך, או שאתה יכול פשוט להופיע כדי לקבל את פניך ולהוביל לישיבה בסגנון הכובען המטורף מתחת לנברשות מוגזמות. , תהליך צ'ק-אין מהנה - בישיבה, רגועה, בשיחות. מעבר לרחוב, יש הרחבה של המלון, כמו כן גלריה חיה עם אמן תושב עובד בסטודיו פתוח.

איך הקהל?
המקום הזה לא מיועד לשומרי מסורת או לבעלי לב חלש, אבל יצירתיים והרפתקנים יאהבו את הפינות וההפתעות הפראיות שלו (כמו כתובות צרפתיות שנכתבו על המראה בחדר האמבטיה שלך, או שועל עם פרפר שצופה בך מצחצח שיניים).

הדברים הטובים: ספר לנו על החדר שלך.
אתה יכול להישאר ב-The Vendue 84 פעמים ברציפות, לחוות את 84 החדרים השונים ולהיות מופתעים בכל פעם. לכל אחד מהם גודל ופריסה שונה בשל העצמות העתיקות והמעברים המתפתלים של הבניין עצמו: לחלקם יש קמינים, לחלקם לבנים חשופות. קלות דעת קטנות יש בשפע, כמו דופקי דלתות בולדוג צרפתי, ו"ידיים" מוזהבות כמשיכת וילון. בהתאם לנושא האדום-לבן הנוכחי, יש לך ראשי מקלחת אדומים אודם על אריחים לבנים וטהורים, כך שאפילו רחצה היא גיחה אמנותית. להקציף עם מוצרי ROAM, תערובת של אלוורה, חיטה ערבה ותמציות ענבים, ואז לצלול לתוך מיטות נוחות מאוד. המלון החליף את העתיקות התקופות שלו במודרניות.

מה דעתך על הפרטים הקטנים, כל זה שווה אזכור?
יש בלובי פסנתר לבן עם רגלי פרספקס (מאוד אלטון ג'ון) מתוכנת עם ספרייה של אלפי שירים. זה אפילו יכול לרמוז גיבוי של תופים, סקסופון וגיטרה.

אוכל ושתייה: מה יש לנו כאן?
Cuisine at Revival משלב מרכיבים מקומיים והיסטוריים אותנטיים כמו גריסי תירס של ג'ימי אדום שקם לתחייה ואורז נוסטרל, שפעם חשבו שנכחד. אפשרות נוספת לאוכל היא לעלות במעלית לבר על הגג למנות עמוסות, סלטים, מטבלים, טאקו ופאי קי ליים. המלון מציע גם עוגיות ערב וחלב כדי להקל על תרדמתכם.

שורה תחתונה: שווה, ולמה?
לא שגרתי בעליל: מלון אמנות אוונגרד נועז וגחמני באחד הבניינים העתיקים ביותר של צ'רלסטון.