ביקורת: מלון דנהיל

מה היה הרושם הראשוני שלך?
בעיר שבה הכל מבריק ובנייה חדשה שלא נגמרת, הדנהיל מתהדר במעמד ציוני הדרך שלו ובהיסטוריה העשירה שלו. היכנסו לתוך לובי אינטימי, שבו קירות צהובים וריהוט מסורתי מעניקים חמימות מזמינה.

מה סיפור הרקע?
דנהיל בבעלות פרטית חברה ב-History Hotels of America. הוא נפתח ממש לפני התרסקות הבורסה ב-1929 ומאז עבר עליות ומורדות.

איך החדרים?
החדרים שופצו לאחרונה, ומשלבים בצורה חלקה מסורת עם מודרניות. יש מראה ותחושה חדים, באדיבות קירות אמירות כחול כהה ויצירות אמנות מסקרנות (וצבעוניות) לצד שטיחים וריהוט מסורתיים.

האם יש תשלום עבור Wi-Fi?
אינטרנט אלחוטי זמין בחינם.

מהן אפשרויות האוכל שלנו?
האסברי,מסעדת היעד של המלון. המראה רענן ואוורירי, עם חלונות המשקיפים לרחוב ואמנות מקומית למכירה תלויה על הקירות. התפריט מתחבר למסורות הדרום - לביבות בטטה ופרג בבוקר, ביסקוויטים דביקים עם ציפוי גבינת עיזים בלילה. בראנץ' של יום ראשון ארוז.

איך השירות?
השירות חם ואכפתי, עם חביבות יוצאות דופן כמו עוגיות טריות כל צהריים ומפגש יין בימי רביעי. הקפידו לתפוס טרמפ במונית הלונדונית האותנטית של המלון.

איך הקהל?
לא תמצא אף אחד שעושה כאן צ'ק-אין רק כדי לצלם סלפי. במקום זאת, The Dunhill מושך אליו מבוגרים שמעדיפים חומר על פני סגנון, כאלה שמחפשים נוחות ואיכות על פני טרנדים.

מה יש בשכונה?
המלון נמצא בלוק אחד ממרכז בלומנטל לאמנויות הבמה.

עוד משהו שאנחנו צריכים לדעת?
אין חדר כושר באתר, אך לאורחים יש גישה חופשית ל-YMCA הסמוך.

מה השורה התחתונה?
זוהי אלטרנטיבה היסטורית מקסימה בעיר הידועה במלונות גדולים וחדשים.