ביקורת: מלון סוהו

איך זה פגע בך כשהגעת?
זו חייבת להיות אחת הכניסות המסקרנות ביותר למלון בלונדון. שוכן בעיקול של ריצ'מונד מיוז זעיר, אין שום דבר שמזמין אותך פנימה - אתה צריך לרצות באופן פעיל למצוא אותו.

נֶחְמָד. איך הקהל?
זהו מלון התקשורת האולטימטיבי, כיאה לסוהו - בחר מסחר זוהר.

הדברים הטובים: ספר לנו על החדר שלך.
זהו אולי האורבני ביותר מבין ששת המלונות של המעצבת קיט קמפ בלונדון עבור המותג Firmdale שלה. כל 96 החדרים משלבים חלונות מהרצפה עד התקרה בסגנון מחסן עם העיצובים המוזרים וכבדי ההדפסה שלה, אבל למרות שהדוגמאות מתנגשות, הצבעים כאן יותר מושתקים מאשר במאפיינים האחרים והילדות יותר שלה.

אנחנו משתוקקים לשינה עמוקה ומשקמת. הם השיגו אותנו?
מיטות ומצעים מותאמים למלון.

מה דעתך על הדברים הקטנים, כמו מיני בר או מוצרי מקלחת. משהו מזה מוצא את דרכו למזוודה שלך?
אוהבי התקשורת הולכים על חצי בקבוק של 132 דולר של קרוג במיני בר, ​​אבל בעלי תקציבים מצומצמים יותר יאהבו את מתנת קבלת הפנים - הכל מקופסת שוקולדים ועד מוצרי טואלטיקה של ריק ראק (הקו של קמפ עצמו).

בבקשה תגיד לנו שהשירותים לא יאכזבו אותנו.
מקלחות חזקות, מוצרי ריק רק והכי חשוב טלוויזיות באמבטיה.

אולי הנושא החשוב מכולם: Wi-Fi. מה המילה?
אינטרנט אלחוטי חינם.

משהו בולט בשירותים ותכונות אחרות? בין אם זה טיפול בילדים, חדרי כושר, מכוני ספא, אפילו חניה - כל מה שדבק בכם.
המסעדה משתמשת במרכיבים בריטיים - ומקומיים, במידת האפשר -, בעוד שלבר יש "טרולי ג'ין" משלו, וזה בדיוק מה שזה נשמע.

מה היה הכי בלתי נשכח - או שובר לבבות - בשהותך?
חדר ההקרנה במרתף, שאינו מיועד רק לאורחי התקשורת - בסופי שבוע רואים אירועי "מועדון הסרטים", שבהם ארוחת צהריים מטופחת ואחריה סרט.

שורה תחתונה: שווה, ולמה?
זה לא רק 'בסוהו'; זה חלק בלתי נפרד מסוהו.