סקירה: לואיס ברביקיו

מה הופך את המקום הזה למיוחד?
רוב הסיכויים ששמעת סיפורים (מלווים בעיניים רחבות להדגשה) על חזה הבקר הפה שלך בפה שלך, אבל נכנס אל לואיס ברביקיו, ואתה מבין שהבשר הוא אלא שער. בעיקרו של דבר, זוהי סוג של תרבות טקסס המובלת, מהמעשנים הבנויים בהתאמה אישית ועד העיצוב הפתוח של הבר, ועד לאגואה פרסה ובירות בראשו. קל ואוורירי בניגוד למגשי האוכל הכבדים העוברים אותך, זה מרחב שמזמין אתכם להישאר זמן, להסתובב בחצר ולצלם תמונות ליד ציור קיר הפרה הענק. נחתת במקום אחר, למרות שחשבת שאתה בצ'רלסטון.

מה הדבר לאכול?
אצל לואיס, זה לא קשור ל"דבר אינדיבידואלי אחד ", זה קשור למגש. ברגע שתעבור את הקו, רוב הסיכויים שתתערמו בתהילה נהנתנית, החל מבריסק ועד נקניק מעיים חמים, עם כמה חזיר מושך וטורקיה מעושנת שנערמת גם כן. באשר לצדדים, כל דבר יעשה, אך פודינג התירס הירוק של צ'ילה הוא דרישה לא פחות מסועדים כמו בריסק הבקר.

מה עלינו לשתות?
יהיה לך קשה למצוא מישהו ששותה כאן אחד מששת היינות, אם כי זה קורה. ובכל זאת, האוכל צורח לבירה טובה או קוקטייל קל. יש 10 בירות זמינות לפי החציץ או הקנקן, כמו גם 13 על ידי הפחית. מרגריטות קלאסיות או הצעות רום וטקילה זמינות גם כסינגלים או כדורים.

איך השירות?
אחד החלקים הטובים ביותר בחוויה הם הצוות, שפורס ומחלק את הבשרים שלך בצלחת. הם ממהרים להציע מדגם, הצעה או להניח "רק פרוסה אחת נוספת" על המגש שלך לפני שאתה עוזב את התחנה שלהם. זה מרגיש כיף, כמו פיקניק ידידותי למועדון חובב בשר.

את מי עלינו להביא איתנו?
זה מקום להתפנק, כך שכנראה לא הכי טוב לצמחונים או למישהו בדיאטה. מי שאתה צריך להזמין, עם זאת, הם האנשים שהיית מזמין לבית שלך לבישול מזדמן, או כל מי שמבין את ההגדרה של "הזעות בשר".