ביקורת: מלך הצ'יפס

ספר לנו על הרושם הראשוני שלך כשהגעת.
המיקום של Calle Ocho של El Rey De Las Fritas מדורג איפשהו בין דיינר בסגנון שנות ה-50 לבין אימפריית העוף של גאס פרינג מ-Breaking Bad ברמה אסתטית. אבל מכיוון שאתה כאן בשביל אחד ההמבורגרים הקובנים האגדיים שלהם, זה איכשהו נראה מתאים.

איך היה הקהל?
כמו כל כך הרבה מהמוסדות הקובניים הוותיקים של הוואנה הקטנה, אל ריי דה לאס פריטס עושה עסקים נמרצים עם מקומיים בשכונה ומיאמי. אבל תמיד יש קהל של תיירים חייכנים שברור שעשו את בדיקת הנאותות שלהם (הם די בולטים עם כוויות השמש שלהם וחולצות הטריקו בצבע ניאון). אבל אף אחד לא מסתכל על חבריו הסועדים; הם עסוקים מדי בהכנסת לערימת תפוחי האדמה הזו.

מה עלינו לשתות?
למרות שהמסעדה מגישה בירה ויין, מדובר בתעריף די סטנדרטי. וזה בסדר מבחינתנו, מכיוון שמעט דברים משתלבים טוב יותר עם תפריט כפיות שמנוני מאשר בירה קרה כקרח. יש גם מיצים טריים, שייקים ומשקאות מוגזים, אבל המשקאות הם באמת מחשבה שלאחר מכן (לכל המעורבים).

אירוע מרכזי: האוכל. תן לנו את הנמוך - במיוחד מה אסור לפספס.
דבר ראשון: אם אתה לא סועד סולו, אל ריי דה לאס פריטאס הוא לא מסוג המקומות שאתה רוצה להעלות על מישהו - אלא אם כן אתה בטוח לחלוטין שהוא יאהב את התחושה השמנונית והדומה למסעדה של הכל. כשזה יוצא מהדרך, האטרקציה הכוכבת כאן - והפריט שמוביל סועדים רבים אפילו לא לטרוח ולבקש תפריט - הוא La Original Frita Cubana, המבורגר קובני. למי שמעולם לא זכה לעונג, מדובר בקציצת בקר מתובלת (בדיוק איך הם מקבלים את הטעם הזה הוא מתכון סודי, שאליו הם מתייחסים כ"לה פורמולה") עם בצל מוקפץ וצ'יפס, הכל דחוס בקובני גָלִיל. זמינות גם גרסאות טעונות במיוחד של אותו המבורגר בסיסי - עם תוספות נוספות כמו גבינה או ביצה מטוגנת. אתה תצטער על הזמנת כל דבר אחר.

ואיך התייחסו אליך אנשי חזית הבית?
כאילו האוכל לא מספיק כדי לדחוף את המסעדה הזו לפסגת ההמבורגרים האהובים עליך, צוות המלצרים הידידותי - שרבים מהם עבדו שם עשרות שנים מאז פתיחת המסעדה ב-1976 - רק מוסיף לחוויה הנהדרת הכוללת.

מה המציאות האמיתית למה אנחנו באים לכאן?אמנם זה בעיקר מקום בילוי של המקומיים, אבל זה עושה טיול מהנה גם לזוגות ולמשפחות.