מעבר לחו"ל לא אומר להשאיר את הגזענות מאחור, תגידו גולים שחורים אמריקאים

במשך דורות, אמריקאים שחורים עשו זאתעבר לחו"ל, תוך ציון מגוון רחב של סיבות מחיפוש הרפתקאות או מציאת אהבה ועד חיפוש אחר איכות חיים טובה יותר. עם זאת, עבור רבים אחרים, היה זה הרצון להשתחרר ממשקל הגזענות בארה"ב שגרם בסופו של דבר לעזיבתם.

בקרב הקהילה השחורה, השנים האחרונות הביאו עניין מוגבר במעבר לחו"ל, במיוחד בעקבות אירועים גדולים שהאירו עוד יותר את אי השוויון הגזעי המתמשך בארה"ב. לדוגמה, #Blaxit, פרודיה על המונח Brexit, יצרה מרחב עבור אמריקאים שחורים להתבדח על, ובמקרים רבים, לדון ברצינות באפשרות לבנות חיים חדשים בחו"ל כדרך להימלט מגזענות ואלימות משטרתית. המונח הפך למגמה מיד לאחר בחירות 2016 ולעתים קרובות עולה כשמקרים חדשים בפרופיל גבוה של אלימות משטרתית צצים באור הזרקורים. רק השנה, השיאים בשימוש במונחהגיע במהלך חודשי הקיץ בעיצומו של מתמשךמחאות Black Lives Matter.

עם זאת, מה שנשאר לעתים קרובות מחוץ לנרטיב הגולים הזה הוא שארה"ב היא לא המדינה היחידה עם גזענות אנטי-שחורה בעייתית.

"אל תצפה שנסיעה לחו"ל או מעבר לחו"ל יהיו הפתרון החד-כיווני שלך להימנעות מגזענות", אומרת נתלי קלדרון, שעבדה כמורה לאנגלית בחטיבת הביניים ובסביבה.סיאול, דרום קוריאהבמשך חמש שנים. "[אפליה] מושרשת בתרבויות רבות בין אם היא מבוססת על גזענות או קולוריזם, אז זה משהו שאתה הולך להתמודד איתו."

בקוריאה ובמדינות אסיה אחרות שבהן ביקרה, קלדרון יכלה להרגיש לעתים קרובות אנשים בוהים בה בפומבי ואנשים זרים נוגעים בשיערה ללא רשות "לפחות פעם בחודש". היא גם גילתה שכמה מהמיקרו-אגרסיביות הנפוצות ביותר שהיא התמודדה איתה בחו"ל נעוצות באותם סטריאוטיפים שמטרידים את החוויה השחורה האמריקאית, כמו קישור בין אנשים שחורים לפשע או התנהגות תוקפנית. במדינה שבה מריחואנה היא מאוד לא חוקית, קוריאנים פנו באקראי לקלדרון במספר הזדמנויות כדי לשאול אם היא יודעת היכן לרכוש את הסם. זו שאלה שלפי עמיתיה המקומיים, לעולם לא תישאל קוריאני אחר בצורה כל כך חוצפה.

"זה נכנס לסטריאוטיפים של Blackness כאחד. אני חושב שזו בעיה גדולה בחברות הומוגניות. הם לא מבינים ולא רואים את קשת השחור", אומר קלדרון ומוסיף כי התיאבון של העולם לצרוך תקשורת אמריקאית תורם לנושא הזה בקוריאה ומחוצה לה.

כל זה בנוסף לדימויים בני מאות שנים - כמו היפר-סקסואליזציה של אנשים שחורים - שעדיין משחק תפקיד בטיפול בהם בארה"ב ומחוצה לה. תיאה דאנקן למדה זאת ממקור ראשון כשעברה לאיטליה לפני כמעט 18 שנה ולמדה מהר מאוד שלפעמים אנשים חושבים על נשים שחורות בזנות. בינתיים, קורטני ספנס, שחי בספרד כבר עשור, אומרת שהוא מרגיש לעתים קרובות פטיש בעולם ההיכרויות ונשאל יותר מפעם אחת אם "זה נכון מה שהם אומרים על בחורים שחורים" כניסיון כושל של מישהו לפלרטט או שיחת חולין.

"באופן כללי, אנשים אוהבים להיות מסוגלים להכניס אותך לקטגוריה המבוססת על הסטריאוטיפים והדעות הקדומות שלהם, והם לא יתביישו כשזה מגיע להצביע על כך שההתנהגות, הפרסונה או הגינונים שלך אינם מתיישבים עם הרעיונות שלהם לגבי אתה," אומר ספנס. למרות שחוויתו הייתה חיובית בשפע בספרד, ספנס עדיין נתקל במספר עצום של גזענות ממיקרו-אגרסיות ועד להתנהגות מפלה יותר, כמו נשים שאוחזות בארנקיהן סביבו או אנשים המפקפקים במעמדו החוקי.

למרות הביטויים שלגזענות בחו"לחולקים כמה מאפיינים עם הזן האמריקאי, עבור גולים רבים, ההבדלים גוברים עליהם במובנים חשובים המהווים סיבה חזקה להישארות מעבר לים.

"בהחלט עדיין יש כאן גזענות", אומר דאנקן. "כמו שבעלי אומר, זה פשוט לא הגזענות הממוסדת שקיימת בארה"ב שנמשכת כברמאות שניםהיא אומרת שהיא לא חווה אפליה לעתים קרובות מאוד במילאנו, שם התגוררה רוב זמנה באיטליה. למרות זאת, היא עדיין פיתחה אסטרטגיות שעוזרות להגן עליה מפני היתקלויות פוטנציאליות בגזענות. הטריקים הללו כוללים מחקה את חוש האופנה האיטלקי ומדברת אנגלית במרחבים מסוימים (למרות היותה שוטפת באיטלקית) כדי לאותת על האמריקאיות שלה - מעמד מיוחס שמציע יחס טוב יותר שלא תמיד ניתן לאפריקאים שחורים.

עבור קלדרון, זה היה קצת יותר מסובך, במיוחד לאור מחסום השפה. היא אומרת שלפעמים נאלצה "להשתיק" את עצמה כדי להימנע ממצבים דביקים, מתוך ידיעה שסביר להניח שלא יאמינו למילה שלה על פני זו של קוריאנית. ספנס, לעומת זאת, אומר שהוא מרגיש בכוחו לדבר נגד אפליה על כל צורותיה כפי שהוא מאמיןסְפָרַדהיא מדינה בטוחה בהרבה מארה"ב, בין היתר הודות לחוקי הנשק הנוקשים שלה - גורם נוסף שמטה את הכף לטובת חיים מעבר לים עבור ספנס ורבים אחרים.

אולם בסופו של דבר, הסיבות לכך שהאמריקאים השחורים נשארים בחו"ל מגוונות בדיוק כמו הסיבות לעזיבה.

"אין מקום בעולם שמתאים לכולם אז כל אחד צריך למצוא את מה שהוא הכי אוהב ומה שהוא הכי פחות אוהב", אומר דאנקן. "הדבר החשוב הוא לדעת שיש לנו אפשרויות בעולם ויש לנו את האפשרות למצוא את מה שהכי מתאים לנו".