בואו נתחיל בתמונה גדולה. מה האווירה כאן?
במעלה כביש החוף יושב מקלט יוצא דופן לעופות דורסים, מלכ"ר הקולט נשרים פצועים, בזים, ינשופים, נצים, שקנאים וכו', מטפל ומשחרר אותם. ברור שלצוות ולמתנדבים יש לב זהב והם מבצעים שירות חיוני, אבל למזלם של הציבור, זה גם מקום שובה לב לבקר בו. שמונה עשר קילומטרים צפונית-מזרחית לצ'רלסטון, אתם עוזבים את שלט ציפור המתכת הענק, שם דרך עפר מתפתלת מובילה אתכם חזרה, עמוק לתוך היער הימי, אל השמורה.
יש תכונות בולטות או חובה לראות?
המרכז נפתח לציבור למספר ימים בכל שבוע, והם עורכים הדגמת טיסה. אתה לא רוצה לפספס את זה. האורחים יושבים על קורות עץ המסודרות כאמפיתיאטרון על צלע גבעה, כאשר ציפורים משתחררות, אחת אחת, כדי להראות את כישוריהן המיוחדים. הציפורים כולן גודלו בשבי כאן במרכז, כך שהן מאוד נוחות כאן, בהתאמה לרמזים של המאמנים שלהן. בעוד הדובר מדבר וממלא את ראשך במונחי עופות שמעולם לא הכרת ("פלומיקורן", מישהו?), הקהל מקשיב ומתבונן, מרותק, כשנץ של האריס חוטף פנימה כדי לחטוף ארנב מזויף, ינשוף אורלי גולש בדממה ממנו פרץ למוט, עפיפון צהוב-מקור (יליד אפריקה שמדרום לסהרה) רוקד באוויר, עף ישירות מעל ראשיו של הקהל, ותולש אוכל ישר מאצבעותיו של המאמן בשריטה. כל הזמן, מבקרים שואלים המון שאלות. זה מאוד אינטראקטיבי. אתה לומד על איומים על מיני עופות שונים ברחבי העולם, על תוכניות רבייה והחדרה מחדש, על אינסטינקטים נדידה וסונאר מובנה ועוד טריוויה. בינתיים, נצים פראיים אדומי זנב ונשרים קירחים חולפים גבוה מעליהם. מנהל החינוך, סטיבן שאבל, אמר לי שהשיא שלו בתצפיות של נשרים קירח ביום אחד היה ארבעים! - ושאם הוא לא יבחין בשמונה לפחות, הוא עושה משהו לא בסדר.
היה קל להתמצא?
לפני ואחרי הפגנת הטיסה, המבקרים הולכים בשטח כדי לראות את הציפורים התושבות. מפה מודפסת, או אפליקציית טלפון להורדה, נותנת את הפריסה. חצו את השדה הפתוח אל אזור המכונה "עץ ינשוף" מסיבות ברורות. 14 מתחמים מרווחים מכילים ינשופים אזוריים ולא ילידים. חלקם ישנים באיזון מושלם על מוטותיהם, אך חלקם פעילים למדי (ציידים קרפוסקולריים, לא ליליים). המלך מכולם הוא ינשוף הנשר האירו-אסיאתי "בובו בובו" המהפנט בעל עיניים כתומות עיניים עם הנוצות הפלומות המפוארות שלו. כשתסיימו להסתכל על הינשופים, צאו בחזרה אל השדה אל אזור מיוער המאכלס רשת של דיור לנצים, זמזמים, בזים, נשרים, נשרים, עפיפונים וחסידות. בביקורי, היו חמישה נשרים קירחים במעון, חלקם היו קולניים למדי, פלטו בכי צווחני כשהם קפצו ועפו מגזעי עץ אל כנים עליונים, במרחק של 10 מטרים בלבד מהמקום שבו עמדתי. ניתן לנווט בשטחים עבור אלה עם בעיות ניידות (זהו ה-Lowcountry, אז מעט מאוד שינוי בגובה), בהנחה שאתה בסדר עם שבילי חצץ ורצפות יער עבות.
הכל נאמר ונעשה, בשביל מה - ולמי - זה הכי טוב?
המרכז שווה את מחיר הכניסה (מבוגרים $22, נוער $17) אבל אני גם אדגיש שהמבקרים עוזרים לעמותות עבודה קריטית. זהו המתקן היחיד לטיפול בדליפת נפט שנבנה באתר בדרום מזרח, מוכן לסייע לציפורי חוף אם מכלית שוקעת או תאונת סירה יוצרת כתם נפט. מתנדבים מכל רחבי צ'רלסטון והאזור הנמוך מאומנים לסייע למרכז בהובלה בטוחה ואנושית של ציפורים פצועות למתקן. אז על ידי ביקור במרכז, אתה תומך במשהו אצילי באמת, ואתה יוצא בהשראתו ונדהם.
