בואו נתחיל בתמונה גדולה. מה האווירה כאן?
אם צפייה באנשים היא הספורט שלך, וושינגטון סקוור פארק הוא המקום שלך. הבידור הוא דבר מובן מאליו בחלל האינטימי הזה, לא ממש 10 דונם, המלא בשחמטאי קריירה, מוזיקאים, אמנים, סטודנטים, משתזפים, עגלות והמון כללי של גריניץ' וילג'רס, הנואשים לקצת אוויר צח. התעכבו על אחד הספסלים ליד המזרקה הראשית ותחשבו על הגדולים האמנותיים שמצאו השראה בדיוק באותו מקום: מוזיקאים כמו ג'ואן באז ובוב דילן, המשורר דור הביט אלן גינסבורג, אפילו הנרי ג'יימס, שהרומן שלו, וושינגטון סקוור, נוצר בהשראת הפארק והשכונה שמסביב.
יש תכונות בולטות או חובה לראות?
אפשר להקיף את הפארק כולו בפחות מ-15 דקות, אבל קחו את הזמן: עצרו מתחת לקשת וושינגטון, לכבוד הנשיא הראשון של ארצנו (על שמו קרוי הפארק), ותראו את זרי הדפנה והמוטיבים המורכבים המשתרעים מהבסיס ועד אבני המפתח, שעליהן יושבים נשרים תאומים כמו שומרים קבועים.
היה קל להתמצא?
הפארק נגיש לחלוטין לנכים.
הכל נאמר ונעשה, בשביל מה - ולמי - זה הכי טוב?
אלא אם כן יש לך זמן להרוג, עשה סיבוב, עצרו לתמונות, תקשיבו למנגינה מהירה ותחטוף קפה קר בקרבת מקום בסטמפטאון ברחוב השמיני.
