בואו נתחיל בתמונה גדולה. מה האווירה כאן?
הפארק הציבורי הגדול ביותר ברומא מחולק לגנים מטופחים, רצועות יער, חורשות אורנים ופיסות צמחיית פרא. יש שדות פתוחים לרווחה, כמו גם פינות אינטימיות לפיקניקים רומנטיים. זהו יעד מושלם עבור רצים או רוכבי אופניים שרוצים להגיע לכמה קילומטרים ללא מטרדים של תנועת מכוניות וערפיח. בין אם אתם מגיעים לטיול, ארוחה או אימון, הקפידו על מפה. המקום ענק וכמה יציאות יורקות אותך לתוך שכונות מגורים.
כֵּיף! יש תכונות בולטות או חובה לראות?
ממש מעבר לאזור הכניסה הראשי, ארמון כפרי מהמאה ה-17 יושב בין משוכות מטופחות. הבניין הזה, ה-Villa Pamphilj (גם שם המבנה וגם שם הפארק עצמו) הוא בניין ממשלתי כיום, כך שחלקו הפנימי אסור לציבור, אך המדשאה שמול המתחם המלכותי היא חובה לבקר עבור חובבי הפארק. הביאו שמיכה וטרקלין לפני המבנה המעוטר בפסלים בגוון שמנת. לאחר מכן עלה במדרגות משמאל לווילה כדי להגיע למטעי האורנים שבהם החופות הירוקות של מה שנקרא אורני מטרייה יוצרות סביבה שלווה המשותפת לשבילי רצים.
הבנתי. היה קל להתמצא?
כמו כל כך הרבה פארקים ברומא, יש הרבה ספסלים אבל אין כמעט שילוט. יש כמה מזרקות מים בחינם בפארק, אבל המקום היחיד שמוכר אוכל הוא Vivi Bistrot ליד הכניסה Via Vitellia - שם נמצאים גם השירותים היחידים - אז הביאו אוכל משלכם או היו מוכנים לעשות את המסע של 1.5 מייל מהכניסה הראשית של הפארק להגיע ל-Vivi. בשל שבילי החצץ הרבים, קשה לנווט בפארק עם כיסא גלגלים.
זה נשמע מגניב. הכל נאמר ונעשה, בשביל מה - ולמי - זה הכי טוב?
ה-Villa Pamphilj עוסק כולו בטבע, אז אם אתם בעניין של עירוניות לבנים ושיש, הפארק לא בשבילכם. בשל גודלו, זה כנראה לא היעד הטוב ביותר עבור מבקרים בלוח זמנים צפוף. חובבי כושר, מטיילים, ובאמת כל מי שמחפש לראות לאן הרומאים מגיעים בחוץ יתאהב מיד במקום.
