מה שמת לב עם ההגעה?
מתנשא מעל לשכונת הרלסטון וילג' המקסימה, רק ארבעה רחובות ממערב לכל האקשן במרכז העיר, אתה לא יכול לפספס את אחוזת וונטוורת', מחווה מפוארת ללא התנצלות לארכיטקטורת האימפריה השנייה. לבעליו המקורי משנת 1886, פרנסיס סילאס רודג'רס, היה כסף - והרבה ממנו - מתיווך כותנה, פוספטים ומשלוח. היו לו גם 13 ילדים ו-24 משרתים, ובחר בגג מנסארד מרשים כדי להגן על כולם. אורחי המלון הם הנהנים של ימינו מהטעם שלו ללא הוצאות: תקרות בגובה 14 מטר, חלונות טיפאני, עיצוב מגולף ביד, קמינים ענקיים משיש, דלתות כיס ענקיות, נברשות קריסטל וכיפה על הגג עם נוף מרהיב. העיר.
איך הקהל?
זוגות בוגרים בכל הגילאים, חובבי היסטוריה, רומנטיקנים, מגלי תרבות ומשפחה מדי פעם (הסוויטות, אחרי הכל, יכולות להתאים לכולם). אפילו חיות מחמד אהובות יתקבלו בברכה!
הדברים הטובים: ספר לנו על החדר שלך.
סוויטת האחוזה שלי יכלה לשמש כאולם אירועים קטן, עם כל הנגיעות הנכונות כדי לגרום לי להרגיש כמו יורשת עידן המוזהב ליום אחד, כולל "כתר למיטה" מכוסה ואח שיש, חדר מרפסת מלא אור שמש ופינת ספרייה פרטית . חדר האמבטיה היה גדול, עם אמבטיות מקיפות חרוזים, שני ראשי מקלחת בתא המקלחת, ומוצרי טיפוח מבית Gilchrist & Soames Antica Farmacista בהשראת טוסקנה. הדבר היחיד שיכול היה להיות טוב יותר היה חדר אחוזה בקומה העליונה עם ג'קוזי עם חלון מפרץ המשקיף על צמרות העצים.
מה לגבי הפרטים הקטנים: משהו מכל זה שווה אזכור?
הפרחים הטריים והג'קוזי של שני אנשים בחדר שלי היו תוספות מקסימות ומפנקות. בכנות, חמדתי את ידיות הדלת של המלון. חומרת הפליז המורכבת, המעוטרת והמקורית ברחבי האחוזה גרמה לי לשלום.
שירות חדרים: שווה?
האורחים יכולים לקבל ארוחת בוקר א-לה-קארט מלאה או ארוחת ערב שנשלחה לחדריהם, אבל אני חושב ששווה את ההליכה הקצרה על פני הגנים למסעדת בית הקרון. תוכלו למצוא גם חטיפים ומשקאות קטנים (מאפים, תה קר, לימונדה, יין אחר הצהריים ומתאבנים) ממש ליד הטרקלין בקומת הקרקע לאורך כל היום, בתוספת בקבוקי שרי, פורט וברנדי מתחת למדרגות המדרגות. טיפ מבפנים: קח כוס שרי עד לכיפה על הגג בשקיעה, מקום פופולרי להצעות נישואין.
משהו שפספסנו?
הספא של המלון הוא ייעוד מחדש מפואר של האורוות המקוריות של האחוזה, כפריות וקמורות, עם קורות חשופות וקירות לבנים בגובה 14 רגל, גלי אקליפטוס ושפע של פרטיות. בלעדית לאורחים בשעות הבוקר, ופתוחה לקהל בלילה, מסעדת Circa 1886 תופסת את הכרכרה במרחק נגיעה מעבר לגנים הרשמיים של האחוזה. ארוחת הערב מעודנת אך לא רשמית מדי, עם מצגת מדהימה והיפר-לוקאליות בבסיסה (טייק אומנותי להפליא על קלאסיקהמטבח נמוך).
מה השורה התחתונה?
אין ספק שהאחוזה הזו הייתה קצת ראוותנית בימי הזוהר שלה, אבל לא תמצאו אורחים שמתלוננים על הפאר המלכותי.
