ביקורת: Ikoyi

תן לנו סקירה כללית של החלל.

לאחר שנפתחה במקור בסנט ג'יימס בשנת 2017, המעבר לחלל אלגנטי גדול יותר ב-180 Strand מראה עד כמה התקבלה המסעדה הזו בהשראה מערב אפריקאית - זה ושני כוכבי מישלן. הפנים החדש נוטה לגווני אדמה דומים אבל הפעם הכל חלק ועגול עם קירות מעוקלים דרמטיים, תקרת רשת מתכת חלקה והגדרות שולחן עץ אלגנטיות.

איך היה הקהל?

מתחם 180 The Strand הוא גם ביתו של Soho House ו-180 Studios ו- Ikoyi מושכים קהל צעיר, בינלאומי ואופנתי דומה.

מה עלינו לשתות?

התחל עם קוקטייל המצאתי, בין אם זה גימלט בוש-מנגו בהיר או פלנטיין חמאתי מיושן. זיווגי יין מותאמים לחום ולטעמים הנועזים, אבל אין מכירה קשה אם אתה מעדיף ללכת בכוס. לחלופין, ללגום גינס מיובאת מלגוס (היא עשירה ומאלטית יותר מהמקור שנרקח בדבלין).

אירוע מרכזי: האוכל. תן לנו את הנמוך - במיוחד מה אסור לפספס.

השף ג'רמי צ'אן מבשל עם מרכיבים מערב אפריקאיים, אבל זו רק נקודת התחלה; אי אפשר לסווג את האוכל הנועז והבודק גבולות שלו. כל מנה לא מוכרת באופן מרגש, מהרגע שהצלחת הראשונה נוחתת; נגיד, פלנטיין טבול במלח פטל ורוד לוהט עם כתם טעים של מאיו סקוצ'י מעושן. לאחר מכן יש עוד שש מנות, כולן עמוסות בחום איטי ובאומאמי, כמו אורז ג'ולוף שרויה בדאשי רכיכות עם רפרפת קטיפתי של בשר סרטנים. הכל מצופה בדייקנות ציורית, כולל הקינוחים; אהבנו את גלידת היוגורט עם רסיסי מרנג ופרח היביסקוס טארט.

ואיך התייחסו אליך אנשי חזית הבית?

אנשי הצוות לוקחים את הזמן להסביר כל מנה, מבלי שזה ירגיש כמו הרצאה. אם אתה מעוניין לדעת יותר - או לדבר על טכניקות שפיות - הם יתעמקו בשמחה לפרטים.

מה המציאות האמיתית למה אנחנו באים לכאן?

יוקרתי אבל לא צפוף, המקום הזה נהדר לדייטים ולאירועים מיוחדים. היינו חוזרים גם לתפריט ארוחת הצהריים הקצר יותר.