ספר לנו על הרושם הראשוני שלך כשהגעת.
בניין הלבנים הפשוט הזה בשדרת אורלינס שוכן באחת המסעדות החשובות בעיר. זה אולי לא נראה כמו הרבה, אבל דוקי צ'ייס, שהתחילה על ידי לאה צ'ייס האגדית, שימשה השראה לשירים וקיבלה את פני העשירים והמפורסמים, כולל חלקו ההוגן של הנשיאים. מורשת תלויה באוויר כשאתה נכנס לחדר האוכל המרובע, קירותיו האדומים הכהים מכוסים באמנות מקומית תוססת. המפות הלבנות והכסאות האדומים המפוספסים מוסיפים רשמיות שמתמתן על ידי האווירה המשפחתית.
איך היה הקהל?
המסעדה היא בראש ובראשונה מקום שכונתי משפחתי, וסועדים רבים מגיעים לכאן כבר שנים. כמובן, התהילה של המסעדה פירושה זרם קבוע של מבקרים סקרנים, ואולי אפילו תראו את הסלבריטי המוזר מה-A.
מה עלינו לשתות?
בעוד שהבר של המסעדה מתאים לחלוטין, תוכנית המשקאות כאן אינה כרוכה בתחרות. יש רשימת יינות סתמית, מגוון של בירות מקומיות, והיצע להולכי רגל של משקאות חריפים ומשקאות קלים. המחירים נוחים, אבל אין שום דבר אקזוטי מדי לבחירה.
אירוע מרכזי: האוכל. תן לנו את הנמוך - במיוחד מה אסור לפספס.
במהלך חייה, השפית הבכירה לאה צ'ייס זכתה בכל פרס קולינרי שאתה רוצה לנקוב בשמו. המורשת שלה היא תפריט שנותר תצוגה זריזה של סטנדרטים קריאוליים, החל מהיסודות כמו שעועית אדומה בשרנית ואורז, ומטפס למנות מורכבות יותר כמו קלמנסו השרימפס העסיסי, מנה שלא יכולה להיות יותר מקומית. הרוב המכריע של הסועדים, עם זאת, כאן כדי לטעום את העוף המטוגן המפורסם בעולם, יצירה קריספית וקלילה שהיא ללא ספק הטובה ביותר בעיר.
ואיך התייחסו אליך אנשי חזית הבית?
אתה מתקבל בברכה כמשפחה כאן, והשירות חם במיוחד, אפילו עבור ניו אורלינס. חדר האוכל עמוס לעתים קרובות עד אפס מקום, אבל זה לא מרגיש מלחיץ, והזרימה הסדירה של המנות ראויה להערכה.
מה המציאות האמיתית למה אנחנו באים לכאן?
לבוא לכאן זה לחגוגניו אורלינסמִטְבָּח. אתה סועד בתוך פיסת היסטוריה, ולמרבה המזל האוכל עומד במורשת.
