פנאנג היא עיר האוכל הגדולה הבאה של אסיה

לִפְנוֹת בּוֹקֶר,צ'וורסטה, שוק חיצוני תוסס עם קצבים, מוכרי תוצרת, בתי קפה ודוכני מזון, עושה סרטן מדהיםכיף כיףוכָּךטוסט, עשוי עם ריבת ביצת קוקוס, ליד שולחן מתקפל מוקף שרפרפי פלסטיק לארוחת הבוקר - קקפוניה של ווקים רוחשים ופטפוטים. עמוק יותר לתוך העיר, Tong Hooi הוא בית קפה מקומי טיפוסי מוקף בדוכני מזון בודדים, כולל Ah Leng Char Koay Teow האגדי ואטריות האורז שלו המושלכות בווק חרוך עם שרימפס, קוקלס, ביצת ברווז טרופה ונבטי שעועית. קשה לעזוב בלי לדגום יותר: בביקור האחרון, בדיוק סיימתי צלחת של אטריות, כאשר מוכר אחר הגיש לי בשרים סינים על האש עם מטבל בסגנון דרום מזרח אסיה של מיץ ליים, שאלוט וצ'ילי אדום טרי. מעבר לעיר, הקדישו יום ראשון לטיול ב-Penang Road, שם אנשים עומדים בתור למפורסמיםTeochew chendul, חטיף מתוק של קרח מגולח עם חלב קוקוס, שעועית אדומה ואטריות פנדן ירוקות וחלקלקות, ואסאם לקסה, חליטה של ​​אטריות אורז, מקרל, תמרהינדי, אננס, צ'ילי ונענע.

ואז יש את המסעדות. בשולי הודו הקטנה, מובלעת אנרגטית הנמשכת מהמרכז ההיסטורי אל החוף - שבה כדאי לבקר לא פחות בשביל הקניות כמו בשביל האוכל - רמז'אן היא המקום לארוחת צהריים, במיוחד קארי הברווז עם אורז מתובל ומלפפון. חמש דקות הליכה צפונה, Aik Hoe הוא בית תה מהבית הספר הישן שבו דים סאם מוצג בספינות קיטור ענקיות על דלפק מאחור ומשפחות מתאספות כל יום לארוחת בוקר או צהריים. המסעדת Tek Senמציע אווירה אחרת לגמרי: עמוס עד אפס מקום עם צעירים מקומיים אופנתיים, הוא מגיש אוכל מלזי-סיני טעים בצורה מחשמלת, כולל חזיר צלוי כפול מקורמל עם צ'ילי וטופו תוצרת בית עם סקאלופ וסרטנים. אתה לא יכול לעזוב את פנאנג בלי לנסות את האוכל המקומי של פרנקאן, שילוב של בישול סיני, מלאי ותאילנדי הידוע בשםגְבֶרֶת. פרוט רומה בניהול משפחתי עושה את זה הכי טוב. קבל אתמוח מוח: רפרפת דגים עם קפיר ליים וצ'ילי, הכל מאודה בעלה של בננה. כשאתם מתלהבים מהאוכל של פנאנג בבית, לא תחסכו בפירוט על המנה הזו. זה האחד שתשתוקק לו יותר מכל.

בין הארוחות

קצת רקע

על שם המלך ג'ורג' השלישי, ג'ורג' טאון הייתה היישוב הבריטי הראשון במה שעתיד להפוך למלזיה. בשנת 1791, פנאנג נמסר רשמית לבריטניה על ידי הסולטאן של קדה בתמורה להגנה צבאית. מאוחר יותר, היא הפכה לחלק משטח יישובי המיצרים, יחד עם סינגפור ומלאקה. כנמל חופשי, ג'ורג' טאון שגשגה, ואוכלוסייתה הייתה תערובת של סינית, מלאית, הודית, אירואסייתית, תאילנדית ופראנקאן (בעל מורשת תרבותית סינית-מלאית מעורבת). הנוף האדריכלי של העיר התפתח כצירוף סגנונות, עם מסגדים, מקדשים סיניים וכנסיות נוצריות, ארכיטקטורה קולוניאלית מפוארת, אחוזות פרנקאן ובתי חנויות סיניים מוזרים.

איפה להישאר

הזמנתי את אחד מ-18 החדרים ב-אחוזה כחולה, בית מפואר שנבנה על ידי הטייקון הסיני האקה והפוליטיקאי Cheong Fatt Tze בסוף המאה ה-19 ושוחזר באהבה בשנות ה-90. זה אושר לחזור לחצר הצבועה באינדיגו בחום אחר הצהריים ולהתארגן מחדש על תה. אם 18 החדרים הוזמנו, בצע את זהמלון מזרחי ומזרחי, שנבנה בשנת 1885 ויש בו בריכה מהממת.

התניידות

חקרתי את ג'ורג' טאון ברגל, למרות ריקשות וטוק-טוקזמינים. הגודל והפריסה שלו מקלים לשוטט בנתיבים הישנים שלאורכם בתי חנויות צבעוניים, לטייל בחומות של המבצר הבריטי לשעבר, לבקר במקדשים ובמזחוני החמולות (בתי עץ על כלונסאות מעל המים), לעשות קניות בהודו הקטנה ולקפוץ פנימה. ומתוך בתי קפה חדשים אופנתיים.