בשנה שעברה, שחיינית המים הפתוחים איימי אפלהאנס גובסר הפכה לשחייניתגוף ראשוןלשחות מגשר שער הזהב של סן פרנסיסקו לאיי פארלון, ארכיפלג צווע, ברובו לא מיושב מול חופי האוקיינוס השקט, הידוע במים הקרים שלו שורץ הכרישים. מתאמת אחות קרדיולוגיה עוברית בת 55 מפסיפיקה, קליפורניה, השלימה את המרחק של 29.6 מייל ב-17 שעות ושלוש דקות. "זה היה כל כך ערפילי שידעתי רק מתי היה אור יום כי השמיים היו אפורים בהיר יותר", היא אומרת.
שחיינית תחרותית בשנותיה הצעירות, אפלהנס גובסר לקחה הפסקה ארוכה מהבריכה כדי לגדל את משפחתה. כשהיא חזרה לשחות פנאי בגיל 44, ברגע שילדיה למדו בקולג' והיא הייתה במקום טוב מבחינה מקצועית כאחות, היו אלה המים הפתוחים כמו אוקיינוסים, מפרצים ונהרות שהכי הדהדו אותה. "עם שחייה במים פתוחים, אושחייה פראיתכמו שהם קוראים לזהאֵירוֹפָּה, אף אחד לא שופט אותך או אומר לך שאתה צריך להיות מהיר יותר", היא אומרת. "אני מוצא את זה ממש משחרר."
באוקטובר האחרון, חבר ההיסטורי של סן פרנסיסקומועדון החתירה דרום אנד(שראשיתה ב-1873) שחה סביב האי אנקאפה בהפארק הלאומי איי התעלה, מול חופי ונטורה, קליפורניה. למרות שהיקפו רק 16 קילומטרים, אפלהנס גובסר אומר שהזרמים שמסביב חזקים לשמצה. "בכל זאת, המים שם כל כך יפים, שזה כמעט כמו לשחות באקווריום." במהלך השנים הקרובות, היא מתכננת לנסות את הישורת של חואן דה פוקה - שחייה של 12 מייל מפורט אנג'לס, וושינגטון, אלויקטוריה, קולומביה הבריטית- ולוך נס של סקוטלנד.
שוחחנו עם אפלהנס גובסר על השחייה האיקונית שלה, איך היא התכוננה לקור העז של המים והכרישים הלבנים הגדולים שלהם ("חוש הספידי שלך מדויק, ואתה באמת יודע מתי הם שם", היא אומרת). למטה, היא גם חולקת כמה מהמים הפתוחים האהובים עליה ברחבי העולם.
איך הגיעה השחייה שלך לאיי פארלון?
ברגע שהתחלתי לשחות במים הפתוחים, הבנתי שאני די חזק. אנשים היו מזמינים אותי לעשות כמה שחייה ממש מטורפת, והתחלתי לצבור עוד יותר כוח. אחרי שנה של שחייה במפרץ סן פרנסיסקו, מישהו ביקש ממני להצטרף אליהםשחייה בגיברלטרבשנת 2014 מספרד למרוקו, והצלחתי מאוד. ואז שחיתי מעבראגם טאהוושל אירופההים הצפוני, ובשנת 2015 השלימו אממסר דו כיווניעם עוד חמישה שחיינים מאיי פארלון ובחזרה. מאותו רגע הייתי מרותק לאיים. הייתי מתבדח עם בעלי ואומר "אני יכול לשחות את אלה", ובו בזמן בונה את קורות החיים שלי לשחייה במים קרים עד שהייתי מוכן.
אחד מההישגים של איימי אפלהאנס גובסר? שחייה על פני אגם טאהו בקליפורניה.
הת'ר דאו/גטיאיך מתכוננים לשחייה כל כך מאתגרת?
אתה לא יכול לצאת למסע כזה בלי להיות מוכן באמת. ביליתי שעות רבות בהתאקלמות למים קרים ובניית מרחק להכנה. בעלי יודע הרבה על דינמיקת מים - הוא היה במשמר החופים ועבד כמנהל נמל - אז במקום לראות "עקרות הבית האמיתיות"ביום שישי בערב, היינו לומדים את זרמי השטח ומסתכלים על תרשימי הגאות והשפל כדי לקבל הבנה ברורה למה אני נכנס.
אני גם קצת זהיר בצורה אובססיבית לגביכרישים, אז בהחלט רציתי לוודא שבחרתי בזמן פחות "שרקי" לשחייה הזו. זה אומר שטמפרטורת המים פשוט תצטרך להיות קרה יותר (היא ירדה ל-43 מעלות פרנהייט במים, שזה אפילו יותר קר ממה שציפיתי). למרבה המזל, יש לי שכבה בריאה ונחמדה של ביופרן - שכבת שומן שמחממת אותי במים. בשביל שחייה כזו אתה צריך לאזן את היותו בריא וכושר עם שמירה על המשקל כדי לוודא שיש לך מספיק בידוד.
כשזה הגיע לבחירת צוות שילווה אותי, בחרתי ידנית צוות של שחיינים עם קורות חיים חזקים שהתמודדו עם מצוקות במים. אנשים שיכלו להסתובב ויוכלו להתמודד עם מצב חירום. שאלתי כל אחד מחברי הצוות שלי, "איך הייתם אם אפצע או נשך מכריש?" זו הייתה אפשרות ממשית, וגרמתי להם לחשוב על זה באמת לפני שהם ענו.
ממש שחית במים שורצי כרישים במשך יותר מ-17 שעות. איך העסיקה את דעתך?
פעם אחת במים, שמתי את המחשבה על כרישים בעורפי. כדי שאוכל לבצע את השחייה, הייתי צריך להיכנס לאזור. חלף זמן כשלא חשבתי על כלום, ואז מצאתי את עצמי פותר בעיות עולם וממציא שירים בראש. הערכתי מאוד גם את הצוות שלי, שלא סיפר לי כששטתי על פני שני אריות ים אכולים למחצה.
רק כשהגעתי למצוף הסיום וכל הצוות התפרץ בתרועות, פתאום נבהלתי. ממש שחיתי כמו דמות מצוירת אל מכמורת הדייג המלווה שלי והטלתי את עצמי במעלה הסולם כמו סנטה קלאוס.
איך השגת את האוכל וההזנה שלך?
הצוות היה זורק לי בקבוק מחובר לחבל שהכיל את התזונה שלי: מוצר על בסיס פחמימות מפורק לנוזל ומערבב עם מרק עצמות. זה היה כמעט כמו מרק עוף. היו לי גם פירה חמים שהיה בשקית ניילון שיכולתי לקרוע ולטרוק, ואפרסקים משומרים, שעזרו לחתוך את עוקץ מי המלח על הלשון.
בחרת לא לספר לאנשים רבים שניסית את השחייה הזו. למה הסודיות?
מעורבות העיתונות בשחייה היא רק עוד רמה של מתח. לדוגמה, ראיתי כמה חברים מרגישים חובה לצאת במזג אוויר גרוע כי העיתונות הייתה שם, ולא התכוונתי לשים את עצמי במצב של לא להצליח כי עשיתי בחירה עבור מישהו אחר. עד שבאמת הרגשנו שהשחייה הזו הולכת להתגבש בצורה מוצקה, רציתי לשמור אותה על הנמוך למטה.
מהם כמה מהמקומות האהובים עליך לשחות במים פתוחים ברחבי העולם?
מיצר גיברלטר היה נפלא - מים כחולים כאלה והאוכל בשניהםסְפָרַדומרוקו נעלמה.אירלנדוסקוטלנד, כי קהילות השחייה באותן מדינות פשוט כל כך מסבירות פנים ומדהימות.אגם ממפרמגוג, המתפרש על הגבול בין ורמונט לקוויבק. היינו צריכים להביא את הדרכונים שלנו ולשמור אותם בקיאק הנלווה כדי לבצע את השחייה.
לאן אתה נוסע כשאתה לא שוחה?
ובכן, בעלי ואני אנשי אוקיינוס אז זה תמיד כרוך במים. פורטוגל עובדת טוב בשבילנו כי יש לו נהדרלִגלוֹשׁ, ויש לי מקומות נהדרים לשחות כלאחר יד.
מה השחייה עושה לך?
להיות במים הפתוחים מזכיר לי שבחיים אתה צריך להיות נוח עם אי נוחות. אני חושב שזו תזכורת ממש בריאה.
