לפני שלוש שנים, אדריאן ניקול בורלונגן לא ידעה הרבה על הכנת גלידה. הטעם האהוב עליה? וָנִיל. כיום, לעומת זאת, בן 32 הוא הבעלים שלCreamery Wanderlust, שיש לו שלושה מיקומים בלוס אנג'לסוכולל טעמים כמו "פבלובה אוסטרלית" ו"יפנית נפוליטנית", שניהם בהשראת אהבתה לגלובטרוט.
"אני לא יודע למה, אבל נהייתי אובססיבי ליצור גלידה משלי, אז השקעתי בערך 3,000 דולר על יצרנית ג'לטו מסחרית", אומר האנג'לנו, שלמד מדעי המזון באוניברסיטת קליפורניה סטייט. הרכישה ב-2014 הייתה "מגוחכת ", מודה בורלונגן - ברמנית לשעבר, שבאותה תקופה יצרה תוכניות קוקטייל עבור הייד מלונות - אבל היא התחילה לספר לאנשים שיש לה תוכניות לפתוח קרח קרם עסקי בשנת 2015. ("באמת רק רציתי להצדיק את הרכישה שלי", היא אומרת.) מהר קדימה כשמונה חודשים, ומחת ה-Wanderlust Creamery הראשונה נפתחה ב-Cold Stone Creamery נטוש בשכונת טרזנה בלוס אנג'לס. מקומות אחרים - בוונציה ובכפר אטוואטר - הגיעו במהרה בעקבותיהם.
אבל רק כשדודה בסן פרנסיסקו ראתה בפייסבוק שהיא פתחה חנות גלידה, גילתה בורלונגן קצת היסטוריה משפחתית: מסתבר שסבא שלה היה כימאי מטעם מגנוליה גלידות - "הדרייר'ס של הפיליפינים", היא אומרת.
וכך, "Ube Malted Crunch" נולד. עשוי מחלב מאלט ובטטה סגולה מתוקה (ube), הוא נוצר בהשראת החינוך הפיליפיני של בורלונגן וכעת הוא טעם ייחודי של Wanderlust. קלאסיקות נוספות כוללות את "ארל גריי", שקיבל את שמו ופרופיל תה שחור בניחוח ברגמוט מאַנְגלִיָה- אחת המדינות הראשונות שביקרה בו בורלונגן - ו-"Smokey Road", גלידת גראנד קרו שוקולד מריר עם מרשמלו, שקדים קלויים ומלח ים מעושן אלדרווד המהווה קריצה לבורלונגן.טיולי קמפינגבצפון מערב האוקיינוס השקט.
אבל לא כל 175 הטעמים שיצרה בורלונגן נובעים מנסיעותיה שלה. מברזיל ולואיזיאנה להוואי ושבדיה, אנשים מגיעים אליה עכשיו עם הצעות. "חלקם אפילו שולחים לי סרטונים. הם יגידו, 'כאן אני נמצא; זה מה שאני אוכל; זה הטעם של זה'", היא אומרת.
אחותו של בורלונגן, למשל, נסעה להאנוי וחזרה נרגשתקפה וייטנאמי, שהיווה השראה לטעם "קפה ביצת האנוי" על בסיס חלב מרוכז וחלמון. מדי חודש מכריזים על כדורים והתמחויות חדשות אחרות, כמו "אבוקדו טוסט-אדה" - מיקום בלעדי בוונציה, קליפורניה, עם גלידת אבוקדו מונח על וופל תירס פריך ומעליו בשר קוקוס, שמן זית ליים, ו מלח ים.
גם הטעם שהתחיל הכל, "עלה תאנה ופיסטוק", חוזר באביב הקרוב. נזכר בארוחה שאכלה בהקרואטיהעוד ב-2013, בורלונגן אומר, "אני לא בטוח מה אכלתי לארוחת ערב, אבל אני זוכר את הקינוח. זו הייתה גבינה מקומית עטופה בעלי תאנה שהוזלפה בדבש ומעליה פיסטוקים. חשבתי, 'אלוהים אדירים, זה מדהים'". כעת, בזכותה, נוודים אחרים יכולים להעביר את עצמם לים התיכון ומעבר לו, כף אחר כף.
%20at%20Dar%20Tantora%20The%20House%20Hotel(1).jpg)
