אנטארקטיקהבעבר היה אחד היעדים המרוחקים ביותר ברשימות הבולטים של המטיילים, אבל בקרוב יהיה מועדון אקסקלוסיבי אפילו יותר להצטרף אליו. ב-7 ביוני הודיעה נאס"א על כוונתה לפתוח את תחנת החלל הבינלאומית לתיירים. בשני העשורים האחרונים חיו אסטרונאוטים מ-18 מדינות על סיפון מתקן המחקר, המקיף את כדור הארץ בגובה של כ-250 מיילים. כבר בשנת 2020, חברות פרטיות יוכלו לשלוח אסטרונאוטים פרטיים - או תיירי חלל - לחופשת חיים כחלק מיוזמה שמטרתה "החדשנות והתחכום של התעשייה האמריקאית... יאיץ כלכלה מסחרית משגשגת במסלול נמוך סביב כדור הארץ, "לפי אהודעה לעיתונות של נאס"א.
עבור מדענים, מסחור זה אומר שהם יוכלו בקרוב לבצע ניסויים משלהם ולערוך מחקר משלהם על סיפון ה-ISS מבלי להשתתף בתוכניות ספציפיות של נאס"א. אבל ההזדמנות זמינה גם למטיילים עם כיסים עמוקיםשמגרדים לחוויה חדשה. בניגוד לרוב המדענים, אשר ישלחו רק ציוד מחקר בהתחשב במחיר המופקע של משימת אסטרונאוט פרטית, העשירים האולטרה יוכלולבקר ב-ISS עצמם.
הלוגיסטיקה המדויקת של שליחת אסטרונאוטים פרטיים עדיין לא נקבעת, אבל נאס"א כן יודעת שהיא לא תמכור חופשות בחלל בעצמה - במקום זאת, היא תסתמך על חברות פרטיות שייצרו את התכנות הספציפיות, כמעט כאילו היו סיורים מפעילים. "זוהי ההתחלה של התהליך, אז נאס"א מבקשת מידע [מחברות פרטיות]", אומרת קצינת ענייני הציבור של נאס"א סטפני שירהולץ. "עשינו 12 מחקרים מסחריים שאומרים שיש עניין במשימות אסטרונאוטים פרטיות".
חללית Dragon של SpaceX מתרוממת.
טוני גריי וקני אלן/נאס"אהדרישה הזו די ברורה, בהתחשב בדחיפה של Blue Origin של ג'ף בזוס ושל ריצ'רד ברנסוןVirgin Galacticלפתח חללית משלהם לתיירים. אבל הנסיעות הללו לחלל יהיו יותר כמו נסיעה ברכבת הרים, פשוט לשגר נוסעים מעבר לגבול בין האטמוספירה התחתית לחלל, שם הם ירחפו באפס כבידה במשך כמה דקות לפני שהם חוזרים לכדור הארץ. נסיעה ל-ISS, לעומת זאת, יכולה להימשך עד 30 יום.
נכון לעכשיו, נאס"א מאפשרת עד שתי משימות פרטיות של אסטרונאוטים ל-ISS בשנה באמצעות חללית שתוכננה על ידי תוכנית הצוות המסחרי שלה, כמו Dragon של SpaceX ו-CST-100 Starliner של בואינג. העלות ללילה לאדם לשהות על סיפון ה-ISS - או תעריף החדר, אם תרצו - תהיה כ-35,000 דולר ללילה, המהווה את העלות של מערכות תומכות חיים, כולל השירותים, כמו גם אספקה כמו מזון. יהיו עמלות נוספות עבור Wi-Fi ואפילו "מזוודות", או מה שנאס"א מכנה שקולה להעברת מטען. אבל התעריף הזה לא כולל "כרטיס טיסה", כלומר את המחיר של שיגור רקטה וטיסה חזרה לכדור הארץ, שיעלה ככל הנראה כ-60 מיליון דולר לאדם. (לעיון, נאס"א שילמה לאחרונה לסוכנות החלל הרוסית Roscosmos יותר מ-80 מיליון דולר למושב בחללית סויוז.)
מעניין לציין שזה לא הניסיון הראשון של ה-ISS עם אירוח. בין השנים 2000 ל-2009, חברה בשם Space Adventures שיתפה פעולה עם Roscosmos כדי להביא שבעה תיירים לתחנה, שלפי הדיווחים כל אחד שילם בין 20 ל-40 מיליון דולר כדי לטוס במושב פנוי בחללית סויוז ולבלות שבוע עד שבועיים במסלול סביב התחנה. כַּדוּר הָאָרֶץ. תוכנית זו הסתיימה לאחר שתוכנית מעבורות החלל הופסקו ב-2011, מכיוון שכל מושב לחלל היה נחוץ עבור אסטרונאוטים המועסקים בממשלה. אבל החל משנת 2017, Roscosmos ציינה שגם היא מעוניינת להפעיל מחדש את תוכניות תיירות החלל שלה, אם כי הקוסמונאוטים הפרטיים הראשונים לא אמורים להגיע ל-ISS עד 2021, אחרי האסטרונאוטים הפרטיים של נאס"א.
בסופו של דבר, אחת המטרות העיקריות של התוכנית היא לקזז את עלות הפעלת ה-ISS - כ-3 מיליארד דולר עד 4 מיליארד דולר בשנה - שכן נאס"א מעבירה את הוצאותיה מהתחנה המזדקנת למשימות הירח והמאדים. אבל זה גם מחקר ביצירת תעשיית תיירות חלל בת קיימא, מה שאומר שיש סיכוי שנראהמלונות שטח עצמאייםמקיף את כדור הארץ בקרוב מאוד.
