רוב המבקרים בהריסות המרהיבות של אפסוס טסים לאיזמיר, העיר השלישית בגודלה בטורקיה - ויוצאים ממנה מהר ככל האפשר מהעיר. תתביישו להם. ועליי. לפני שנתיים, כשכתבתי אתמסלול איקוני: טורקיה, הצעתי לטיולי יום למטרופולין הרומי העתיק ללון בקרבת מקום בכפר סירנס בגודל בול דואר, עם בתי החווה הישנים והמתוקים שלו והשדות המכוסים בגפנים. אבל הסוד גלוי בבירור. כשחזרתי למערב טורקיה בספטמבר, הרחובות הקטנים של סירנס היו עמוסים בתיירים, אוטובוסי טיולים ומוכרי טצ'צ'קה. כל זה מספיק גרוע, אבל אז הבנתי שגם אם סירנס היה עדיין כפר מנומנם, זה יהיה התאמה גרועה לעולה הרגל הרציני מאפסוס. כדי להעריך באמת את אפסוס כפי שהייתה פעם - עיר תוססת, תרבותית וקוסמופוליטית, המקום שבו אנטוניוס התגורר עם קליאופטרה - הגיוני הרבה יותר לשלב אותה עם המקבילה המודרנית שלה, איזמיר. שעה נסיעה צפונה מהחורבות, לאיזמיר יש גם היסטוריה מהוללת (השם העתיק סמירנה עשוי לצלצל בכמה פעמונים), אבל זו ההצצה שהיא מציעה לטורקיה המודרנית שמושכת עוד יותר. עיר נמל משגשגת ומתקדמת, באיזמיר יש טיילת סוחפת על חוף הים (קורדון) שמושכת תערובת מרתקת של עגלות ופטרוני בתי קפה - חבילות של נשים מכוסות ראש זו לצד זו עם חבילות של בנות קולג' במכנסיים קצרים, דייגים משופמים, חלקלק- התאים לאנשי עסקים ולקונים סדרתיים אוחזים בשקיות של זארה (עם עצי הדקל ושלל מותגים בוטיקים, איזמיר עשויה לעבור בקלות לסנטה מוניקה). ועכשיו, אם לשפוט לפי הטיול האחרון שלי, יש יותר סיבות מתמיד להתעכב באיזמיר. הנה, מדריך לתחנת הבור המושלמת לפני או אחרי טיול לאפסוס:
איפה לישון
ארל סטארקי, אחד מהCondé Nast Traveller מומחי נסיעות מובילים, הדליק אותי על בן השנה וחצימלון מפתח, בנק משנות החמישים שהפך משטח התרסקות מלוטש ממש על הקורדון. חדרי ההייטק, רובם עם נוף לים, מתאימים במיוחד לנוסעים עסקיים (למעט, אולי, לתקרת המראה שמעל המיטה). אבל הצוות החם, ארוחת הבוקר התפוחה והמיקום הנהדר, הופכים אותה לבחירה טובה גם למטיילים בהנאה.
מה לעשות/לראות
איזמיר לא בדיוק ידועה במוזיאונים שלה - זה יותר מזהכוס התה של איסטנבול- אבל לוסיאן ארקס, איל ספנות יליד איזמיר ואספן אמנות רציני מנסה לשנות את זה. מוקדם יותר השנה הוא פתח את הקטן והאלגנטימרכז אמנות ארקסבתוך הקונסוליה הצרפתית, מרחק יריקה ממלון קי ומהקורדון. התערוכות מתחלפות מדי כמה חודשים ומציגות הכל, מצילום עכשווי ועד לפוסט-אימפרסיוניסטים צרפתים. עד סוף החודש (דצמבר) מופע מסנוור של צלם טורקיאחמט ארטאגשל בתי אופרה וספריות מפוארים ברחבי העולם.
איפה לאכול
למזלנו, במרחק ירק אבן מהמוזיאון יש שתי מסעדות טובות, שתיהן המליצות לי על ידי האוצר הצעיר והמקסים של מוזיאון ארקס, קארולי אליוטי. לה סיגל מציעה קצת מכל דבר - צרפתית, איטלקית, טורקית - בחדר אוכל עליז חבוי בגן של מרכז התרבות הצרפתי, מול המוזיאון. ובדיוק במעלה הרחוב מארקאס, מול הקורדון, נמצא האלגנטימסעדת דניז, אשר קרולי נשבע מגיש את הדגים הטובים ביותר בעיר.
