אם היית מעלה באוב תמונה של מכין הפיצה הטוב ביותר בסגנון ניו יורקי, בטח היית מדמיין איטלקי-אמריקאי חסון עם שפם וכתמי שומן קבועים בחזית הסינר שלו. אבל אתה טועה.
הכירו את נורמה קנפ. היא בת 69, בעלת דוכן פיצה בגודל 8 על 13 רגל באמצע הארץ הכפרית של איימיש, פנסילבניה, ולפני 2009, מעולם לא הכינה פיצה בכל חייה. עם זאת, נורמה, עם הפשטידה המסורתית ללא סלסולים שלה, זכתה השנהגביע קאפוטו; תחרות הכנת הפיצה הגדולה ביותר של נאפולי, שנערכה בניו יורק ב-19 וב-20 בינואר. המרכיב הלא כל כך סודי שלה? שימוש באנשובי ברוטב, איכות שהדהימה את הטועמים בגביע הקפוטו והובילה לשבחים רבים: השופטים הסכימו שהפיצה של Knepp "הביעה מצוינות בפשטות עם רוטב וגבינה בביצוע מושלם".
הפרס הראשון של Knepp בקטגוריה בסגנון ניו יורק בתחרות הראשונה אי פעם הוא סיפור סינדרלה של ממש - רק עם מוצרלה וגומפינג במקום עכברים וכפכפי זכוכית.
"אני אפילו לא איטלקי. אף אחד לא העביר לי מתכונים, ומעולם לא עבדתי בפיצריה", סיפר קנפCondé Nast Traveler. "נכנסתי לתחרות רק כדי לומר שעשיתי את זה. אני מזדקן, אז מי יודע כמה זמן אוכל לנסוע לניו יורק”.
ההתחלה של Knepp בעסקי הפיצה הייתה מעט איטית ומאומצת. לפני שהחלה לזרוק פשטידות, נהגו קנפ ובעלה המנוח אלברט למכור תירס קומקום וממתקים מיושנים ב-Root's Country Market במנהיים, פנסילבניה. אחרי שלאלברט נפל קשה לפני עשור ופיתח שורה של סיבוכים בריאותיים, Knepp היה צריך לעשות משהו אחר כדי להרוויח כסף. היא ניסתה למכור עוגת משפך, לימונדה טרייה וסלסה תוצרת בית, אבל שום דבר לא הביא מספיק הכנסות כדי לעמוד בקצב החשבונות. "ידעתי שמנהל השוק באמת רוצה דוכן פיצה. הוא אמר, 'אתה יודע משהו על פיצה?' אמרתי 'לא, אבל אני יכול ללמוד'".
ולמד שהיא עשתה זאת. קנפ מספרת שהיא התחילה בקריאה על פיצה וביקשה עצה בפורום מקוון ליצרני פיצה חובבים. "בהתחלה עשיתי בלגן נורא, אבל אחרי כמה זמן אתה לומד איך להכין פיצה טוב יותר מרוב הפיצריות", אמרה. ולמרות שאלברט נפטר אחרי כמה שנים של מחלה, שבע שנים אחרי שהפשטידה הראשונה הזו יצאה מהתנור, קנפ עדיין מכינה עשרות פיצות בכל יום שלישי בשוק.