זה בטוח לומר שחלפו הימים שבהם אנשים "התלבשו" לטיסות, ראו שזה מותרות לנסוע במטוס, והתנהגו בצורה הטובה ביותר באוויר. היום, מכנסי יוגה ומושבים צריםהם יותר ויותר הנורמה, וחברות תעופה מציעות פחות שירותים... ולכאורה עיכובים בטיסות ארוכים יותר. זה לא פלא שאנחנו ממשיכים לשמוע עלמקרים של 'זעם אווירי', הידוע גם בפרקים בטיסה הכוללים לוחמה פיזית ומילולית, שכרון חושים והתפרצויות רגשיות. יָמִינָה?
לא כל כך מהר, אומרת קתרין דז'לס, Ph.D., פרופסור חבר להתנהגות ארגונית באוניברסיטת טורונטו. שֶׁלָהלִלמוֹד, שפורסם אתמול ב-הליכים של האקדמיות הלאומיות למדעים,גילה שלא בהכרח חוסר נוחות או יותר זמן על המסלול הם שגורמים לנוסעים לפעול בחוץ; זה עצם קיומו של אתא מחלקה ראשונהוהאופן שבו נוסעי הכלכלה נאלצים ללכת דרך השורות הנחשקות הללו כשהם עולים למטוס.
"המטוס המודרני הוא מיקרוקוסמוס חברתי של חברה מבוססת מעמדות", כותבים דז'לס ומחברה המשותף מייקל נורטון מבית הספר לעסקים של הרווארד במחקר. "ניתן להבין את השכיחות הגוברת של 'זעם אוויר' מבעד לעדשת אי השוויון".
כדי להסיק את המסקנות הללו, דסלס ונורטון השתמשו במספר שנים של שיאי טיסות מחברת תעופה בינלאומית גדולה. למרות שהסכם סודיות מונע מהם לציין את המספרים המדויקים, הם חקרו 1,500-4,000 מקרים של זעם אווירי שהתרחשו ב-1-5 מיליון טיסות. הם גילו שלא רק פרקים של זעם אוויר הולכים וגוברים, אלא שיש סיכוי גבוה יותר שהם יקרו כשיש אי שוויון פיזי במטוס - כלומר תא הנוסעים ממחלקה ראשונה מול כלכלה - ואי שוויון מצבי (כאשר הנוסעים נדרשים לעלות דרך מדור המחלקה הראשונה).
ניתן להבין את השכיחות הגוברת של 'זעם אוויר' מבעד לעדשת אי השוויון.
לאחר שליטה על גורמים כגוןמקום לרגליים, עיכובים בטיסות וזמן נסיעה, החוקרים גילו שהסיכוי לתקרית זעם אוויר בתא הכלכלה הוא כמעטארבע פעמיםגבוה יותר כאשר יש תא מחלקה ראשונה במטוס - שהם אותם סיכויים שהם מצאו כאשר יש עיכוב נוסף של תשע וחצי שעות. הנתונים גם הראו שכאשר נוסעים עלו דרך החלק הקדמי של המטוס, דרך המחלקה הראשונה (בניגוד לעלייה מאמצע המטוס), פרקי זעם אוויר בכלכלה יותר מהכפילו את עצמם.
"התופעה הזו הרבה יותר מסובכת מסנטימטר של מרווח לרגליים או תשלום נוסף על תיק. זה מפריע לדברים חשובים כמו אי-שוויון במעמדות", אומר דז'לס ל-*Condé Nast Traveler.* "התסכול שלנו מחברות התעופה גדל, אבל הוא הופך בולט יותר כשאנחנו רואים מה יש לנו ומה יש לאנשים אחרים".
מעניין לציין שהחוקרים גילו שגם נוסעי המחלקה הראשונה הושפעו מאי שוויון גלוי. כאשר כל הנוסעים עלו דרך חזית המטוס דרך מחלקה ראשונה, מקרי זעם אוויר בתא המחלקה הראשונה גדלו בכמעט 12.
אז מה חברות התעופה יכולות לעשות כדי להפחית את ההשפעה הזו? "בהחלט הסתכלות על דפוסי העלייה למטוס יכולה לעזור", אומר DeCelles. "עלייה מאמצע המטוס מפחיתה את תקריות הזעם האווירי הן בתא הכלכלה והן בתא המחלקה הראשונה". היא גם מציעה שחברות תעופה יבדקו דרכים חלופיות להפחתת מתח ולשפר את חווית הנסיעה של כולם, "גם אם היא לא ממש נחמדה כמו שאר מקומות הלינה במטוס".
אתה יכול לשחק גם את התפקיד שלך, כדי לצמצם את העצבנות למינימום: הימנעשְׁתִיָהלעודף במטוסים שכן זה יכול לגרום לרגשות להסלים במהירות; ולנצלבידור בטיסהכאשר זה זמין. "אני חושב שאם יש הסחות דעת, יש פחות סיכוי לעימות בין נוסעים לצוות", אומר דסלס. במילים אחרות, זכור לטעון את הטאבלט שלך עם ספרים וסרטים, ולתרגל את הנשימות העמוקות שלך.
בנוסף: הצביעו עבור המלונות, הערים, חברות התעופה ועוד האהובות עליכם ב-סקר פרסי בחירת הקוראים לשנת 2016.
