'מחדשים' מציגים פרופיל של האנשים המניעים את עתיד הנסיעות - אלה שמובילים במקום עוקבים אחריהם, ששוברים דברים, לוקחים סיכונים ופותרים בעיות בדרכים חדשות.
לפני כמה סופי שבוע, מנכ"ל הגנרטור, אלסטייר תומן, חיכה בשמחה 45 דקות כדי להיכנס לעיר ניו יורק.Freehand's Broken Shakerבַּר. זמן ההמתנה הארוך להיכנס לבר על הגג של המלון היה בטחון בעולם האמיתי עבור תומן. מוקדם יותר באוקטובר, הבעלים שלגֵנֵרָטוֹרbrand, רשת אכסניות הפרוסה ברחבי אירופה ופורצת לארה"ב, הוציאה 400 מיליון דולר כדי לרכוש הן את רשת Freehand והן את Broken Shaker מקבוצת Sydell, חברת האם של החברה.נַוָדוקַובתי מלון. "אם אתה בא עם קונספט שבו האורחים מוכנים לחכות 45 דקות עד שעה כדי להיכנס לבר או למסעדה של המלון - וככל הנראה זה עוד יותר בקיץ - אתה על דבר טוב", אומר תומן.
הגנרטורים בברלין,פריז, דבלין, ומיאמילמשוך קהל רחב, ממטיילים מהדור Z בחדרים המשותפים בסגנון מעונות ועד בני דור המילניום שמעדיפים לבלות את הלילה באחת מהסוויטות הפרטיות של ההוסטלים. ועכשיו יש להם את ה-Freehand היוקרתי יותר בקבוצה, שמסתמכת יותר על חדרים בודדים והצעות מזון ומשקאות כמו Broken Shaker כדי למשוך מטיילים. ישבנו עם תומן כדי לשוחח על השינויים - ואיך האכסניות גדלו בעשור האחרון.
עברת מפנטהוטל, רשת מלונות Rosewood Hotel Group, להוסטלים כשהצטרפת לגנרטור לפני שנתיים. מה הייתה עקומת הלמידה הגדולה ביותר?
מכירה ליד המיטה, למען האמת, הייתה אתגר עצום. הרבה מהמערכות שאתה צריך בדרך כלל כדי לנהל נכס אירוח - כמו מערכת ניהול הכנסות - לא קיימות למעשה עבור אכסניות. היו הרבה גיליונות אלקטרוניים ידניים של Excel כשהתחלנו.
למרות שעבדתי בעבר עבור מותג לייף סטייל, גנרטור הוא באמת בן דור המילניוםGen Zמותג. לפני כן, עם מותג הלייף סטייל, הגיל הממוצע של האורחים היה כנראה גיל 35. עכשיו, עם Generator, אתה מסתכל על איפשהו בין 20 ל-25, בממוצע. אחת הלמידה הכי גדולה שלי היא שכל מה שאני אוהב - מוזיקה, אמנות, מה שלא יהיה - זה לא מה שכולם אוהבים. אז אתה צריך להשיג את האנשים הנכונים סביבך שבאמת יש להם תחושה למה שהדור הזה מחפש בכל ההיבטים, מהעיצוב דרך ההפעלה בשטחים הציבוריים ועד לקונספט האוכל והמשקאות. הם לקוח שונה מאוד שאתה צריך לטפל בו אחרת.
כיצד לדעתך התפתחו אכסניות בעשר השנים האחרונות? ולמה החלטת להסיר את "הוסטל" מהשם שלך בשנה שעברה?
ההוסטלים המסורתיים שכולנו התארחנו בהם בעבר עדיין שם, אבל בהחלט יש קטע שגדל בחמש, שש השנים האחרונות. וגנרטור היה אחד מבשרי זה. אבל יש לך מותגים כמו Meininger, Freehand - שלמעשה התחילו בתור Freehand Hostels - ו-A&O, יחד עם מותגי עיצוב מגניבים, כולם מגיעים גם הם, ונותנים למגזר שלנו הרבה תנועה.
מה שעשינו עם גנרטור כשנכנסנו לפני שנתיים לא היה להפריע למוצר המדהים שהוא, אלא רק למקצוע את הקצה האחורי שלו. וזה עבד: הרווחים עלו ב-50% בשנה שעברה ויעלו בכ-70% בסוף השנה הזו, וזה רק בגלל חלק ממערכות הניהול האחורי-בית שהטמענו.
פתאום ההוסטלים הפכו לסגמנט בתעשיית האירוח שמעניין גם משקיעים ונלקח ברצינות. כולם מופתעים כמה חברות הפרייבט אקוויטי האלה משלמות עבור מותגי אכסניות, אבל יש כל כך הרבה גיוון במה שאנחנו עושים. כן, יש לנו חדר מעונות עם 16 מיטות, אבל יש לנו גם סוויטות ודירות יוקרתיות. זה נוגע לשאלתך לגבי המילה "הוסטל". "הוסטל" בהצמדה גנרטור הגדיר אותנו יותר מדי. זה הגביל אותנו מבחינת מה שאנחנו באמת.
הפטיו השבור שייקר ב-Frehand Miami
אדריאן גאוטאם כבר מדברים על השקעה, מה היה במותג Freehand שהפך אותו לרכישה נכונה?
Freehand הוא מותג מדהים לחלוטין. יש להם נאמנות אורח וחווית אורחים פנטסטית, ומה שהם מציעים מבחינת חדרים הוא פנומנלי לחלוטין. מה שמגדיר אותם ברמה גבוהה מאוד הוא מושגי מזון ומשקאות כמו Broken Shaker ו-Simon & the Whale של גבריאל סטולמן [ב-Freehand בניו יורק]. בנוסף, זה מותג שקל מאוד לגדל. אנחנו רואים את זה גדל ברחבי אירופה, ברחבי אסיה, ברחבי המזרח התיכון.
סיפורי ההצלחה האמיתיים של מה שקבוצת Sydell עשתה הוא הפגישה בין היצע החדרים לבין יעדי המזון והמשקאות האלה - ברים, מסעדות ובתי קפה - כדי להניע את המותג קדימה. תראה באחוזים איך הם מרוויחים את הכסף שלהם. זה המקום שבו כל התעשייה הייתה רוצה להיות יום אחד, להרוויח 60 עד 70 אחוז מהכסף שלהם במזון ומשקאות. רוב המלונות מנסים להבין איך ללכוד יותר אורחים מבחוץ, אבל המציאות היא שרוב המטיילים לא רוצים להיכנס למלון כדי לאכול, ובואו נודה באמת, רוב לובי המלונות בנויים בצורה שלמעשה מרחיקה את האורחים. בניגוד להכנסתם.
אנחנו רוצים לקחת את מה שעושים [Broken Shaker ו-Freehand] ואנחנו רוצים לשחזר את זה. אנחנו רוצים להשקיע בנכסים שלנו כך, אבל יש גם פוטנציאל עצום במונחים של חוזי זכיינות וניהול עבור Freehand. אני לא יכול לעמוד בקצב לענות לאנשים בתיבת הדואר הנכנס שלי בלינקדאין שמעוניינים בזכיינות וחוזי ניהול ושיתוף פעולה. ידעתי שזה מותג ממש מגניב, אבל כולנו במשרד הזה קצת נדהמים מכמה אנשים מתלהבים מהמותג הזה.
האם אתה רואה איזו תחרות קניבליזית בכך שיש עכשיו גם Generator וגם Freehand במיאמי?
הם באמת יכולים לעבוד אחד עם השני. אנחנו הולכים להפעיל את שני המלונות [עם] צוות אחד שינהל את שני המותגים השונים.
בחזית האורחים, לנו ב-Generator יש ביקוש עצום מסטודנטים ותלמידים אירופאים על עונת השפל של מיאמי וזה משהו שאנחנו יכולים להביא ל-Freehand. וה-Freehand מאוד מאוד חזק עם הרבה מהעסקים המבוססים במיאמי, אז הם יכולים לעזור לנו בחלק מהעונות הגבוהות ובמהלך חלק מהאירועים, אז זה יהיה פנטסטי.
אנחנו עובדים עם החבר'ה של בר-לאב ושל Broken Shaker על האוכל והמשקאות שלנו בגנרטור. ואנחנו גם הולכים להשקיע בסביבות 10 עד 12 מיליון דולר בנכס Freehand [מיאמי] כדי להעלות אותו לאותה רמה כמו Freehands בלוס אנג'לס וניו יורק. מכיוון שזה היה הנכס הראשוני, הוא צריך קצת כסף לבזבז עליו, אז נעלה אותו לרמה קצת יותר גבוהה מנכס הגנרטור. ואז זה יעבוד יפה מאוד.
