ארוחת השבת המושלמת פוגשת אותך איפה שאתה, אומרת מחברת ספרי הבישול אדינה זוסמן

כמו אנשים רבים, לאדינה זוסמן הייתה מערכת יחסים לא ליניארית עם הדת. המושתל הישראלי יליד אמריקה, שגדל ב-סן פרנסיסקואזור המפרץ, השאירה מאחור את מסורות ילדותה היהודית האורתודוקסית לקסם - בפרט, שמירת השבת, או יום המנוחה היהודי. אבל היא גילתה שללא הטקס הזה, היא מתקשה להיטען מחדש. "הייתי מותשת בלי לקחת הפסקה מהשבוע - נכנסתי ישר לסוף השבוע בלי לסמן אותו באיזושהי טיפול עצמי, הרפיה או נסיגה מכל הדברים שעשיתי", היא אומרת. לאט לאט היא התחילה לשלב דברים כמו הדלקת נרות ובישול ארוחות בחזרה בימי שישי שלה, "לא בגלל שהייתי צריכה, אלא בגלל שרציתי", היא אומרת. "כי זה מציב מחסום ביני לבין השבוע הרגיל. זה היה דרך עבורי ללוות את עצמי אל מרחב ראש אחר, מרחב רגיעה אחר, ואפילו סגנון בישול אחר".

זו נקודת מבט שאני מבין מקרוב. גדלתי בניו ג'רזי, במשק בית יהודי רגוע, אבל אמי הפכה יותר שומרת מצוות (מה שמכונה בעל תשובה - פשוטו כמשמעו "אמן השיבה") כשהייתי בסביבות גיל 10. במשך כמעט שני עשורים, המשפחה שלי הייתה מתאספת סביב השולחן ב- בלילות שישי, הדלקת נרות, קריאת תפילות ואכילת אותה ארוחה של עוף צלוי, אפונה וקשה לכה (אטריות עם כוסמת גריסים); ולמרות שהמסירות הרוחנית של אמי תרחיק אותי מהדת במובן רחב יותר לשנים רבות, הטקס הייחודי הזה, מבחינתי, החזיק מעמד. הדרך בה אנו מתאספים וחוגגים נותנת מלאות לחיים, גיליתי; האטה לרגע עוזרת לנו ליהנות מכל השאר.

כששמעתי את זוסמן, שחיבר את ספר הבישול הנהדרסבאבה: טעמים טריים ושטופי שמש מהמטבח הישראלי שלי: ספר בישול, כתבה את הפרק הבא שלה על שבת, אוזני הזדקפו. רציתי ללמוד יותר על מערכת היחסים שלה עם יום המנוחה הזה - וכמובן, מה היא מבשלת עבורו. לקראת שחרורו שלשבת: מתכונים וטקסים מהשולחן שלי לשלך, ב-5 בספטמבר, דיברנו על מיזוג מסורות קולינריות שונות, האמנה החברתית שמסמכת את השבת, וכיצד מסיבות ארוחת הערב האופנתיות לוקחות את רמזים מהארוחה השבועית. "אני חושב שהשבת פוגשת את המקום שבו אתה נמצא בחייך", אומר זוסמן. לא יכולתי להסכים יותר.

ספר לי קצת על הרקע שלך והקשר שלך לשבת.

גדלתי בבית יהודי מסורתי למדי והשבת הייתה מוקד החיים החברתיים והקולינריים של משפחתי. אני כבר לא אורתודוכסית, אבל השבת נמשכה כחלק חשוב מהחיבור שלי לתרבות שלי. לקחתי כמובן מאליו כמה זה מדהים שיש בועה מובנית של 24 שעות עם חברים ובני משפחה שסובבת סביב אוכל מדהים וניתוק. כל כך הרבה מושגים שעכשיו הם טרנדים של ציטוט-ללא ציטוט הם דברים שהשבת נבנתה בו מההתחלה, אז מעניין לראות מסורות בנות אלפי שנים חוזרות. אבל אני חושב שהסיבה שהשבת מהדהדת אנשים היא בגלל שאנחנו צריכים הזדמנויות כמוה יותר מתמיד.

איך השתנה נוהג השבת שלך כשעברת לארץ, אם בכלל?

זה גרם לי לראות את השבת באור אחר. אני חושב שבארצות הברית ובמערב השבת ממוסגרת יותר כמושג דתי ובישראל זה כמו חג לאומי בכל שבוע. כל המדינה נסגרת ואנשים באמת לוקחים את הרפיה והזמן המשפחתי ברצינות רבה. אני עובד בשביל עצמי כבר 25 שנה, ובישראל, הייתי צריך ללמוד מחדש את הוראות סוף השבוע שלי, כי אנשים באמת לא עובדים בסופי שבוע. זה מאוד קדוש - הזמן להירגע ולהירגע ולהתכנס ליד השולחן עם אוכל.

מהר מאוד גם הבנתי שמאוד אהבתי את אופן שמירת השבת בישראל, כי יש מגוון שלם של דרכים שאפשר לעשות את זה. חלקם אולי מסורתיים יותר, אבל בעצם, זה עיקרון מארגן תרבותי שכולם משתתפים בו בצורה כזו או אחרת — בישראל 21 אחוז מהמדינה ערבים ופלסטיניים, אבל 80 אחוז מהמדינה יהודים.

אני מסכים — יש הרגשה נחמדה לגבי האופן שבו בישראל כולם מסכימים הדדית למושג הזה.

זה כמו חוזה חברתי של הרפיה. אני גר באזור מאוד עמוס ורועש בעיר. אבל כל המדינה לוקחת נשימה עמוקה ואפשר לשמוע אנחת רווחה קולקטיבית כשהשמש שוקעת, וזה רק שקט יותר; הקצב איטי יותר. זה לא כמותל אביבהיא עיר רפאים - יש מסעדות פתוחות ודברים קורים - אבל רוב האנשים נשארים בבית ואוכלים ארוחת ערב עם חברים ובני משפחה. זו תקופה מאוד מיוחדת ואני באמת באתי ליהנות ממנה.

תלכי לי את סוף השבוע שלך.

בגלל שהסופ"ש שלנו מתחיל כאן בחמישי בערב ונכנס ליום שישי בערב, ימי שישי הפכו לזמן שבו אני אוכל בראנץ' עם חברים ואז אני הולך לשוק, ואני קונה את כל התוצרת שלי, בשר וגבינות וכל הציוד שלי בסוף השבוע ואז אני פשוט חוזר הביתה ולפעמים יש לי מפגש בישול פתוח. לפעמים יש לי תוכנית ארוחות; לפעמים ארוחה מתכנסת באופן ספונטני. בישראל יש עוד חוזה חברתי של ספונטניות. אז אם להרבה אנשים אין תוכניות, אז אתה יכול לתכנן תוכניות עם הרבה אנשים ברגע האחרון. אכלתי ארוחות ערב של 13 אנשים שנפגשו שלא הבנתי שהולכות לקרות ב-10 בבוקר. יש לי הרבה חברים ישראלים ומזמינים אותי לארוחות שבת - ואבא שלי בעצם עבר לישראל בשנה שעברה וגר בירושלים עם אמא החורגת שלי - אבל יש לי גם הרבה חברים גולים ולא לכולם יש משפחה ללכת אליה. . בעלי ואני מזמינים הרבה אנשים כדי לגרום להם להרגיש בבית.

כשזה מגיע לשבת, איך הצלחת לשלב מסורות ישנות וחדשות?

מסורות כל כך נפלאות. אמא שלי הכינה כל שבוע עוף מסויים של שבת ואני מכינה אותו כל הזמן. זה כל כך פשוט וכל כך טעים והקוגל הירקות שלה שאני ממש אוהב. מצד שני, לפתן הפירות של סבתא שלי-הקלתי אותו. הוספתי יין לבן; הוספתי הרבה מיץ לימון; הוספתי ג'ינג'ר; הוספתי פחות סוכר. והכבד הקצוץ שלה - הכנתי איתה חמאת תפוחים כי אני אוהב את כל הטייק של כבד אווז עם ג'לי מתוק, אבל גרסה יהודית. אני אוהב לגעת במסורת ולשמור על חלקים ממנה אבל לא להיות מוגבל ממנה לחלוטין.

איך היו ארוחות השבת עבורך שגדלת באזור המפרץ, ואיך הן התפתחו כשהבאת את המנהג הזה איתך לישראל?

שני ספרי הבישול שאמא שלי השתמשה בהם היוספר הבישול של הניו יורק טיימסואת חב"דספייס ורוחספר בישול. תמיד היה מרק עוף, עוף צלוי או סוג של רוסטביף, וירק טרי, כי גדלנו בקליפורניה. זה היה ממש פשוט. בעוף השבת הקלאסי של אמא שלי יש כל תבלין מיובש מעל, מעל בצל שנעשה שמאלצי כשצולים אותם. זה עדיין העוף שאני הכי אוהב.

פרסמתי אמתכון עוף צלוילאינסטגרם שלי אתמול ואני פשוט מופתע מכמה אנשים התעניינו בו. זה רק המתכון הפשוט שלי: שום טרי שאני צולה ומועכת לעיסה עם גרידת לימון וטימין קצוץ ושמן זית וקצת פפריקה ומשפשפת אותו לתוך הקליפה ולשים מעל תפוחי אדמה. זה אותו קונספט פשוט, רק עם קצת יותר רעננות. אמא שלי לא הכינה מאכלים עונתיים מפוארים במיוחד לכל החגים היהודיים השונים. היא הכינה הרבה קוגל נודלס ממש טוב - לא זה החלבי שכולם חושבים עליו, אלא זה שהיה בו אננס וצימוקים.

עם הזמן, כשגדלתי והתעסקתי באוכל, עברתי מעבר לחינוך האשכנורמטי שלי, שבו באמת היה לי מושג ספציפי לגבי מה זה אוכל יהודי ומה זה אוכל כשר. עוד לפני שעברתי ליִשְׂרָאֵל, עברתי את הדעות הקדומות האלה, אבל החיים שם פשוט פוצצו את כל זה. התבשילים בספר - יש צ'ולנטים וחמינים, או גרסאות ספרדיות שיש בהן קציצות בשר שלמות עם אגוזים טחונים וקינמון, וכיסונים של שומן טלה ומנגולד - כל מיני דברים מדהימים. יש צ'וווארה [שיש ברק], כופתאות במרק במילוי בשר בסגנון טורטליני. ישראל בהחלט נתנה לי תפיסה חדשה של מה זה בישול בשבת, ועד כמה עולים ומסורות עולים השפיעו על הבישול הזה ועזרו ליצור אותו במשך אלפי שנים.

איך מיזגת את הרקע האשכנזי שלך עם המסורת הספרדית והמזרחית שישראל מלאה בה?

מייסדי ישראל היו יהודים ממזרח אירופה, אשכנז, אבל מלכתחילה היו מזרחים חלק גדול מהאוכלוסייה, ותרבותם לא זכתה לכבוד. בשנות השבעים זה התחיל להתעלות ועכשיו, כל זמרי הפופ המובילים הם מזרחים; כל המאכלים שאנשים אוהבים הם המאכלים החריפים והמזרח תיכוניים האלה. אז אולי אני אכין סלט טונה, אבל אצלי יהיו לימונים קצוצים ותמרים מדג'ול. כל המרכיבים האלה הפכו כל כך בסיסיים לדרך שבה אני מבשל. מיני הדברים שאני מכין לשבת הם אולי קצת יותר מזרחיים בשלב הזה וקצת פחות אשכנזים, שזה רק שעורה, תפוחי אדמה. יש תבשיל אחד שאני מכין שיש בו את קציץ הבשר וגם שמן צ'ילי - אלה דברים שלעולם לא היו לי בבית שלי כשגדלתי.

מחוץ לישראל ולאזור המפרץ, האם יש מקומות בהם טיילתם בהם חוויתם חווית שבת בלתי נשכחת, או אפילו בלתי צפויה?

אני זוכר שטיילתי בהרי האלפים האיטלקיים ליד מנאג'יו, איטליה, בשנות ה-90, ואז הראיתי לבעלי האכסניה שאני מתארח בה איך מכינים לחם חלה להגשה בחדר האוכל המשותף ביום שישי בערב.

השבת היא מחר. מה אתה מכין?

אנחנו למעשה מוזמנים לצאת גם לארוחת צהריים וגם לארוחת ערב, אז אני אזמין מחר בבוקר לבראנץ' בשוק. אנחנו מזמינים את החברים הקרובים שלי. הם פשוט הלכו למקסיקווהם הולכים להכין אוכל פיוז'ן מקסיקני-יהודי לשבת. ואז, בשבת, אנחנו הולכים לחבר שלי גיל חובב, שהוא כותב אוכל ידוע כאן. הוא מכין לחם קובנה תימני כמרכז סעודת השבת שלו.

קנה עכשיו: שבת: מתכונים וטקסים מהשולחן שלי לשלך,$33, bookshop.org