ונציה רואה עתיד חדש לתיירות לאחר מגיפה

אלה היו התמונות שהסתובבו בעולם: להקות של דגים ששוחות דרךונציהתעלות; ריקכיכר סן מרקו;גשר ריאלטו הלבן-חלבי, נקי מהמוני טחונים. העיר שנאבקה איתה בפומבי כל כךתיירות יתרבשנים האחרונות - על פי ההערכות 30 מיליון מבקרים מדי שנה במרכז עיר עם 50,000 תושבים בלבד - החזירו, כך נראה, את זהותו במגפה.

"עברנו מ-100 לאפס", אומרת פאולה מאר, לשעבר חברת מועצת התיירות של רשויות ונציה, שכיום משמשת כחבר מועצה למורשת ולקידום האזור. אבל האם זה דבר טוב? בעוד אלו מבחוץ שיתפו בשקיקה סרטונים של תעלות ללא קהל, הוונציאנים היו פחות מאושרים. עבורם, התמונות האלה היו חורבן כלכלי - ועוד.

"אני מניח שלתמונות האלה יש קסם מסוים, אבל אני לא חושב שיש איזה יופי בעיר ריקה לגמרי", אומר ג'וזפה קלינדרו, בעלקדושת קודש עתיקה, מסעדה במרחק של חמש דקות הליכה משםכיכר סן מרקו. "הם השאירו אותי עם תחושה עמוקה של עצב ושממה".

קלינדרו היה מהראשונים שפתחו מחדש את המסעדה שלו ברגע שהמגבלות הוסרו. "רציתי לתת מסר של תקווה - נבדקנו קשה, אבל היינו מוכנים להתאושש", הוא אומר. "ונציה לא שייכת רק לוונציאנים - היא שייכת לכל מי שאוהב אותה, ולארח אנשים מהארץ. כל פינה בעולם היא טבע שני עבורנו".

לתיירים שביקרו מאזהאיחוד האירופי החל להרגיע את מגבלות הגבול שלוביוני, היתרונות ברורים: יותר מקום ברחובות הצרים הידועים לשמצה, תורים קצרים יותרהאתרים, היכולת לתפוס שולחנות למסעדה ככניסה במקום בהזמנה מראש.

עם זאת, לוונציאנים יש נוף מעורב. "כולם צריכים תיירות כאן", אומרת ולריה דופלוט, מייסדת שותפה שלונציה אותנטית, מיזם חברתי מקוון המחבר בין תיירים לעסקים ובעלי מלאכה בבעלות מקומית. "זה חטף את הכלכלה עד כדי כך שאפילו עסקים שלא שורדים על תיירים עדיין צריכים תיירים כדי לשרוד".

אבל רבים במגזר התיירות - כולל דופלוט - תוהים אם ההפסקה הכפויה של השנה עשויה להוביל את ונציה לדרך אחרת. "אנחנו לא יכולים לחזור למספרים של פעם", היא אומרת. "תיירות יכולה להיות חיובית, אבל כאן היא הייתה מיצוי - היא ממש חילצה את רוב האוכלוסייה [תושבי מרכז העיר ירדו ב-70% ב-70 האחרונות שנים]."

"אנחנו צריכים לשנות את האופן שבו ונציה משווקת, ולמדוד הצלחה לפי השפעת המבקרים, לא רק במספרים", היא ממשיכה. "ההערכה היא שהתיירות לא תתאושש לרמות הקודמות שלה עד 2023, אז אנחנו צריכים את הזמן הזה כדי להתאפס".

החזון שלה הוא לגרום למבקרים לחקור מעבר לפיאצה סן מרקו והריאלטו. "זה לא שהעירייה לא יכולה לקחת את המספרים שיש לנו כרגע, זה שכולם הולכים לאותו מקום באותו זמן", היא אומרת. "אנחנו צריכים חלק בפנים, חלק בחוץ, חלק בסדנאות של אומנים, חלק לחקור את הלגונה."

פאולה מאר - שעבדה על מיון בעיית תיירות היתר של ונציה תחת המבט העולמי - חושבת באותם קווים לעתיד. "ברור שהאתגר יהיה להעלות את איכות התיירות", היא אומרת.

היא מקווה שמעבר לתיירות חווייתית ישנה את האופן שבו מבקרים רואים את העיר ומתייחסים אליה. אם תרגישו חלק מזה, אולי פחות תהיו נוטים לקפוץ בתעלות, להסתובב בבגדי ים או לשבת על גשרים עם פיקניק.

טרום מגיפה, 2020 התחילה כשנת התרבות והתיירות איטליה-סין, ומארס - לצדהכמו פוסקרי, האוניברסיטה המקומית - הכינה מסלול סביב הקישורים של ונציה לסין, ממפה מימי הביניים של המדינהמוזיאון קוררלמקומות הבילוי של מרקו פולו. כעת, היא אומרת כי ונציה מתחייבת לעשות את הכבוד למען מדינות אחרות, בתקווה לעורר תיירות מסוג מתחשב יותר. "גרמניה, צרפת, בריטניה, ארה"ב - גם אתם הפכתם לעיר הזו נהדרת. האם אתה רוצה לראות את העקבות שהאנשים שלך השאירו? אתה תוכל לעשות את זה."

מאר גאה במה שהממשל האחרון, בראשות ראש העיר שנבחר לאחרונה, לואיג'י ברוג'רו, השיג. בחמש השנים האחרונות הם, בין היתר, עצרו במידה רבה את פתיחת בתי המלון ומסעדות הטייק אאוט החדשות במרכז ההיסטורי של ונציה, נטרלו את כלכלת Airbnb המשגשגת על ידי דרישה מבעלים חדשים להתקין בורות ספיגה יקרות והטמיעו קרוסלות. שבימים עמוסים יכולים להרחיק הולכי רגל מהצירים הראשיים של העיר. הקיץ, הם גם היו אמורים להציג "תרומה די אקסס" - "דמי גישה" של עד 10 אירו (12 דולר) לטיולי יום בימים עמוסים - אם כי כעת הם דחו זאת.

בינתיים היא רוצה לעזור לבעלי המלאכה של העיר, שמקיימים מסורות בנות מאות שנים. הרביעישבוע הזכוכית של ונציה- שבעה ימים שהוקדשו לאמנות ניפוח הזכוכית - נערך בספטמבר. אף על פי שאירועים ממוקדי תיירות לא נראים כאילו הם עוזרים ישירות לבעלי מלאכה - שרבים מהם קרובים לנקודת שבירה לאחר שנה הרת אסון שבה ראו את השיטפונות המטורפים של 2019 ואחריהם המגיפה - המטרה היא לשים את הפוקוס עליהם. העבודה שלהם. "הם חלק לא יסולא בפז מההיסטוריה, הזהות והקהילה של ונציה - והם על סף הכחדה", אומר דופלוט.

עם פחות מבקרים להשתתף בקיץ הזה, ונציאנים רבים הספיקו לחשוב על פתרונות משלהם. קלינדרו, כמו מאר, רוצה שהעיר תגלה מחדש את שורשיה, שלדבריו "אבדו בחלקם" בשנים האחרונות, כאשר חנויות מזכרות מאפילות על בעלי מלאכה. עֲבוּרפאולו אולבי, מדפסת וכורך ספרים, צריך להתמקד במלאכת יד יוקרתית - כמו המחברת מצופה שיש שהוא הכין פעם בשביל הימור, ושג'וני דפ רצה לקנות (הוא אמר שלא, אבל מאוחר יותר העניק אותה במתנה למייקל בלומברג) . מכיוון שתיירות המונית גוררת את המחירים על פני הלוח, רק על ידי העלאת בעלי מלאכה, המסורות שלהם ישרדו, הוא אומר.

קלאודיו סקרפה, מנהל איגוד המלונאים,איגוד המלונאים הוונציאניים, חושב שהעיר צריכה לנטרל את המספר ה"בלתי בר-קיימא" של טיולי יום על ידי הקצאת נקודות הגעה שונות על סמך האם אנשים יישארו ללון. בחזון שלו, אלה עםהזמנות בבתי מלוןישתמש ב-Piazzale Roma, נקודת הגישה הנוכחית מהיבשת; אלה בלי יופנו לאזורים פחות שימושיים כמו Fondamente Nove או Zattere, בפאתי מרכז העיר. הוא גם היה רוצה לראות הגבלות נוספות על Airbnb, אשר זינקו מ-3,500 ליותר מ-7,000 בחמש השנים האחרונות, מה שדחף את מחירי השכירות למקומיים גבוהים באופן מלאכותי.

הדיור הוא הנושא הדחוף ביותר למיון, לדברי פאביו קאררה, שמנהל אתמרכז הפרויקטים של ונציה, שעוקבת כבר 30 שנה אחר התיירות בעיר. "הבעיה האמיתית היא התרוקנות האוכלוסין", הוא אומר. "זה קשור לתיירות, בכך שבעצם אין מקומות עבודה מחוץ לתיירות, אז אנשים עוזבים; ובמשכורות לתיירות, אף אחד לא יכול להרשות לעצמו לגור בוונציה".

הפתרון שלו? יצירת חממת סטארט-אפ עלהאי ג'ודקה. "המטרה היא ליצור משרות בעלות שכר גבוה בטכנולוגיה כדי שתוכל להרשות לעצמך לגור כאן, ושיהיו לך יותר מ-10 אנשים בכל חברה." הוא רואה ב-COVID-19 הזדמנות: המגיפה גרמה לסגירה של אינספור עסקים מוכווני תיירות, ולבסוף פינה מקום לרעיונות חדשים לפרוץ דרך.

הפיל בחדר כשדנים בוונציה הוא תמיד ספינות שייט. לא רק שהספינות מוציאות אלפי מבקרים לעיר בכל פעם (ומדי פעם אפילו מתרסק) אבל הנוכחות הענקית שלהם שוחקת את הלגונה, הופכת אותה ל"מיצר ים" והצפות גוברת, לדברי סטפנו מישלטי מהקבוצה האקטיביסטיתאין ספינות גדולות.

ללא ספינות שייט שעברו השנה, "ראינו ניכוס מחדש של הלגונה על ידי הטבע לאחר מספר שבועות בלבד", הוא אומר. "עלינו לנצל את ההפוגה כדי לגרש סוף סוף את הספינות". אבל הרשויות - האומרות שכ-5,000 מקומות עבודה בנמל מסתמכים על הספינות, ושכ-60% מ-1.6 מיליון נוסעי השייט השנתי נשארים ללון בעיר - רוצים רק להעביר את הנמל למרגרה ביבשת. ההחלטה נמצאת כעת בידי הרשויות הלאומיות, שצפויות לבצע את השיחה באוקטובר.

בזמן שהתושבים מחכים, הם ממשיכים להרהר בעתיד התיירות. "צריך רק להסתובב במרכז העיר כדי לראות איך לפעמים נעשה שימוש לרעה במותג ונציה כדי להציע משהו סטנדרטי ולא אותנטי", אומר קלינדרו, המסעדן. "כל תוכנית לשיפור דברים צריכה להתחיל מהעיקרון הזה:ונציה היא העיר היפה בעולם, והוא זקוק לאיכות, עכשיו יותר מתמיד."