בשנת 1971, בית המשפט העליון של ארה"ב פרסם את הראשון מתוך שורה של פסיקות שהבטיחו לשנות באופן קיצוני את תפקידן של נשים בתעופה. במקרה של זכויות של "דיילות של חברות תעופה"(כפי שכונו אז) השופטים העיפו גבולות שאילצו נשים להפסיק כשהן נישאו או מלאו 30, ודרשו מחברות התעופה לפתוח את המשרות הללו לגברים, במאמץ לחסל את הסטריאוטיפ הסקסיסטי הגלוי.
כעת צלצלנו בשנת 2020 - וכןאפליה מגדריתבין חברות התעופה הוא עדיין נושא דחוף.
למעשה קיבלנו הוכחה חדשה למכשולים שנשים עדיין מתמודדות איתם בתעופה, כאשר בדצמבר קבוצה של טייסות ודיילות בחברת Frontier Airlines הגישה תביעה ייצוגית,בטענה שהם נאלצולקחת חופשות לידה מוארכות וללא תשלום חודשים לפני מועדן וכי חברת התעופה סירבה לספק התאמות אחרות לטייסים ולדיילות בהריון ומניקות. פרונטיר, שיש לה 100 נשים טייסות (כמו גם 1,000 נשים) בין 3,000 עובדיה, מכחישה שמדיניות כוח האדם שלה מפלה נשים. חברת התעופה הזולהאמר ל-NPRשהיא "מציעה מספר מקומות התאמות לטייסים ודיילות בהריון ומניקות בגבולות ההגנה על בטיחות הציבור, שהיא תמיד בראש סדר העדיפויות שלנו", ושהחברה מתייחסת לכל העובדים "בשוויון והוגן".
אבל העובדה היא שכאשר מדובר במתן הזדמנויות לנשים ויחס הוגן, חברות התעופה מפגרות הרבה אחרי תעשיות אחרות. בארה"ב, נשים מהוות 5 אחוזים עגומיםתפקידי טייס מסחריברחבי העולם, והם טוענים רק לאחוז אחד מהדרג המבוקש ביותר, קפטן. מתעלמים מהם באותה מידה כשמדובר בתפקידים אחרים בעלי שכר טוב וברמה גבוהה בתעשייה: במשרות בכירות של חברות תעופה, רק 3% הן נשים. (זה אפילו פחות מכמות הנשים שמנהלות חברות Fortune 500 - הן מהוות רק 5% מהמנכ"לים ברשימת העילית הזו.)
שרון דוויבו, נשיאת ווהן קולג' לאווירונאוטיקה בניו יורק, אומרת שהמחסור בדמויות לחיקוי נשיות בתעופה כבעיה גדולה. כאישה הראשונה בראש המוסד בן ה-87, DeVivo אומרת שהיא עובדת קשה כדי למשוך יותר נשים, במיוחד נשים מיעוטים, להמשיך לתארים בתחומי התעופה והחלל. אבל, היא אומרת, זה קרב עלייה. "זו קצת בעיה של 'תרנגולת וביצה'", היא אומרת. "בנות צריכות לראות יותר נשים מצליחות בתחומים האלה כדי לדעת שהן יכולות לעשות את זה. עד שיהיו לנו יותר נשים בתפקידי מנהיגות, יהיה קשה יותר להציג מודלים לחיקוי".
ויש את הנושא הבסיסי יותר של מודעות, או היעדר. "מכיוון שהתחומים האלה הם בעיקר גברים לבנים, הם נוטים למשוך גברים לבנים אחרים", אומר DeVivo. "עלינו לבנות מודעות לגבי התחומים האלה הרבה יותר מוקדם; עד שבנות מגיעות לתיכון זה כבר מאוחר מדי. אנחנו צריכים להגיע אליהם ברמת בית הספר היסודי וחטיבת הביניים".
אבל דברים עשויים להשתנות בקרוב, ואם כן, זה יהיה פחות קשור לשינוי החשיבה הקולקטיבית של התעשייה מאשר עם ציווי פרגמטי יותר: צפייה מתקרבתמחסור בטייסי חברות תעופה מסחריות.
בואינג צופה שהתעשייה תזדקק ל-804,000 טייסי תעופה אזרחית ו-769,000 טכנאי תחזוקה (עוד מקצוע הנשלט על ידי גברים) עד 2036. אבל יש פחות גברים שנכנסים למקצוע מהצבא מאי פעם. אז הסיכויים טובים שיותר מהתפקידים האלה יאוישו על ידי נשים. מכללות תעופה כמו ווהן דיווחו לאחרונה על עלייה במועמדות מנשים, ובאופן מכריע, חברות תעופה נוספות קידמו נשים למשרות טייסים מובילות. גם ביונייטד וגם ב-Republic Airways, את תפקיד הטייס הראשי ממלאת אישה. (ליונייטד יש גם את האחוז הגבוה ביותר של טייסות בקרב חברות התעופה בארה"ב - יותר מ-7 אחוזים).
יש סימנים שתעשיית התעופה לוקחת את הנושא ברצינות רבה יותר. דו"ח חדש של חברת הייעוץ Korn Ferry, תחת הכותרת מלאת התקווה "דאייה דרך תקרת הזכוכית", סקר אלפי אנשי מקצוע בתחום התעופה, גברים ונשים כאחד, כיצד להשיג שוויון מגדרי גדול יותר. המחקר, שהוזמן על ידי שבעה ארגוני תעופה גדולים, הכיל כמה סטטיסטיקות מפוכחות, כולל העובדה שרק שליש מהנשים חשו שהן מטופלות באופן דומה לגברים בתוך החברות שלהן, ושרק 60 אחוז מהנשים בתעשייה חשו שהקול שלהן הוא נשמע בתוך הארגון שלהם.
אבל הדו"ח גם הציג תוכנית לשינוי. הוא קורא לחברות התעופה לא רק לקדם ו"להכיר בפומבי" מודלים לחיקוי נשיים, אלא גם לבחון היטב כיצד הארגון שלהן מתנהל. "כדי להתקדם יותר בשוויון מגדרי, התעשייה צריכה לטפל הן בבעיות מבניות והן בבעיות התנהגותיות המעכבות נשים", נכתב במחקר. קורן פרי ממליצה לחברות תעופה ועסקי תעופה אחרים לכלול נשים בתהליכי קבלת החלטות ברמה בכירה - מה שגורם להן פי שישה סיכוי להישאר בחברה - ולהראות לנשים עובדות הזדמנויות ספציפיות לקדם את הקריירה שלהן. אייר קנדה פעלה לפי הנחיות דומות, ולחברת התעופה יש כעת 82 נשים מבין 245 המנהיגים שלה - מה שהופך כ-33% מהבוסים שלה לנשים.
הנטל, נכתב בדו"ח, "לא צריך להיות מוטל על נשים בלבד לתקן את היעדר ייצוג נשי בתפקידי מנהיגות". במקום זאת, המחקר קורא ל"צוות ההנהלה של חברות התעופה וחברות התעופה, מנהיגים בכל רמה של הארגון, גברים בודדים ומנטורים כולם חייבים למלא תפקיד בביטול הטיות מערכתיות ותמיכה בקידום נשים".
