סקירה: הגלריה הלאומית של אירלנד

אז על מה המקום הזה?
בעקבות שיפוץ בקנה מידה גדול, הגלריה הלאומית צצה מחדש כמפעל מרשים שיותר מאשר מחזיק משלה על הבמה העולמית. יש כמות מדהימה של אמנות שמתפשטת בין הכנפיים הגדולות של המוזיאון וחדרים אינטימיים. גלריית הדיוקן הלאומית, עם תיאורים של אישים איריים אהובים כמו המשורר שיימוס הייני, הסופר מייב בינצ'י והנשיאה לשעבר מרי רובינסון, היא חלק מהאוסף.

זה נשמע מגניב. איך החלל?
עם פרטים אדריכליים מהמאה ה -19 וגרמי מדרגות אבן דרמטיים, הבניין עצמו הוא רקע מדהים לאמנות. השיפוץ הניב חצר חדשה צרה, הכוללת כיום פסל של ג'וזף וולש ומתקן להמחשה בהיקף נרחב של ג'ו קאסלין.

האמנות היא העיקר, כמובן. איך זה?
שחקני הכוח כולם כאן - Caravaggio, Monet, Goya - אבל יש גם מבחר מוצק של יצירות של אמנים איריים, כולל חדר ייטס הכולל יצירות של ג'ק ב. ייטס (אחיו של המשורר) וגלריה שביתה לארכיון של ספרי הרישומים, כתבי העת והמכתבים של הצייר. קטע אחד שתמיד מושך קהל הוא "הליליל והילברנד, הפגישה במדרגות הצריח", צבע מים עדין של פרדריק ויליאם ברטון שנמצא רק שעתיים בשבוע.

האם יש סיורים?
סיורים בחינם, הפועלים באופן קבוע בסופי שבוע, נוטים להתמקד בנושא מסוים. מדריכי טיולים בקיאים ונלהבים.

אני מעוניין. בסופו של יום, בשביל מה - או למי - זה המקום הכי טוב לו?
תרצה לבלות כמה שעות מוצקות בחקירה של כל החדרים לעומק. חובבי אמנות רציניים יתרשמו בדיוק כמו חידושים.