גיבורי המלון של הוריקן אירמה

כמו הבירור בהוריקן אירמהבעקבות תחילתו, צצים סיפורים על המאמצים ההרואיים של צוות המלון להגן על המבקרים באזור, לעתים קרובות ללא התחשבות בצרכים שלהם עצמם. השף מבוסטון בריאן פו, למשל, סיפר לכמה כלי תקשורת באיזו חוסר אנוכיות העובדים באתר הנופש שבו הוא נופש בסנט מארטן הגנו על האורחים - הוא אפילו כינה את המנהל הכללי"רועה של נשמות מבועתות".

לא רחוק מהמקום שבו נלכדו פו ואשתו, נתקע גם הניו יורקר בן ה-42 ריי לוזנס; היועץ ובעלה הגיעו לחתונה באתר הנופש Divi Little Bayולא הצליח להתפנות בזמן. הניסיון שלו היה מקביל לזה של פו. "אני לא באמת יכול להצביע על אנשי צוות בודדים, מכיוון שכולם היו כל כך מדהימים", אומר לוזאנסCondé Nast Travelerשל הרפתקאות הימים של רויאל קריביאן, הספינת תענוגותמה שהציל אותו ואת אורחי המלון רבים אחרים ביום ראשון. צוות האבטחה במפרץ דיווי נשאר בעמדה, שומר על אתר הנופש מפני בוזזים, לדברי לוזאנס, בעוד צוות המזון והמשקאות בישל שלוש ארוחות מדי יום לאחר שאירמה פרצה את האזור. הבעלים של השוק באתר הנופש עצר את הכבישים ההרוסים כדי לנסוע אל הנכס, ופתח אותו כדי שהאורחים יוכלו לקנות מצרכים בסיסיים - כל זה, שכן ביזה נרחבת התרחשה בחנויות האחרות שהיו בבעלותו ברחבי האי. "הם עשו את כל זה בזמן שחייהם שלהם היו בחוסר סדר מוחלט", אומר לוזאנס. "לא רק שהם סיפקו את רמת השירות הזו לאורחים, אלא הם עשו זאת עם חיוך על הפנים. הם תמיד שאלו מה שלומנו. לא פעם הצוות הרים קול בכעס או בתסכול".

על סנט תומס באיי הבתולה של ארה"ב, הבנקאית בוושינגטון הבירה אנה פישר, בת 34, נלכדה עם החבר שלה, קפטן מארינס לשעבר. מבצע החילוץ מהמלון שלה,המפרץ הצרפתי, היה מדהים. לאחר שאירמה עברה את האי, הגיעה ההודעה שמעבורת בדרך לקחת אורחים לפורטו ריקו. "רוב הצוות מתגורר באי, שם 80 אחוז מהאנשים היו ללא מחסה הולם, ונתנו את שירותם ללא אנוכיות בחיוך. הם נידבו את המכוניות שלהם כששיירנו בתנאים בוגדניים כדי להגיע לנמל", אומר פישר. "האישה שלקחה את הקבוצה שלנו הייתה אדם כל כך מתוק. כולנו ערמנו את המטען שיכולנו לתא המטען של היונדאי הקטנה שלה. ואז היא התנצלה לפני הזמן אם היא בכתה כשראתה את הנזק לאי. שמתי את ידי על זרועה ואמרתי, 'כמובן שלא'”.

כשהגיעו למעבורת של מריוט, פישר נבהל. "ציפיתי להיות באחת מאותן ספינות פח הישנות, שבהן כולכם יושבים בשורות, מתנדנדים קדימה ואחורה - ובכנות, הייתי בסדר עם זה." במקום, היו שם מושבים נוחים, ארוחה חמה ואפילו להקה כדי לשמור על מצב הרוח. הטיול נחתם בקבלת פנים בנמל בסן חואן. "התקבלנו על ידי צוות שמריע לנו בגלים, כאילו היינו פליטים במשך שבועות. הרגשתי לא ראוי". כשהגיעו למריוט אחר בסן חואן בשעה 3 לפנות בוקר, בני הזוג עשו צ'ק אין וקיבלו מכתב, עם מאתיים דולר לאדם כדי לסייע בהסעה הביתה. באופן לא מפתיע, היא אומרת, החוויה "הותירה אותי צנועה, מלאת השראה ותשושה".

ברחבי האזור, אורחים דיווחו על סיפורים דומים של חוסר אנוכיות וטוב לב. בְּמטע ניסבתב-Nevis, המנהל הכללי טים תואל ואשתו, טינה, הביאו את 10 האורחים שעדיין היו בבית כשאירמה הגיעה לבית הגדול שלהם, הגישו ארוחת ערב ללא תשלום ושיחקו משחקי קלפים ושביחה כדי להסיח את דעתם מהרוחות. מפעיל מוניות המים, וינסטון פרקינס, מבית נוויס, לקח את סירת המנוע שלו מנוויס, בים סוער שלפני אירמה, לסנט מרטן כדי לאסוף אנשים שנתקעו משם.Winds Tradewind, חברת השכרת יאכטות. "הוא אסף אותם ממש על החוף בפיליפסברג, והחזיר אותם בבטחה לנוויס", מסבירה דוברת Tradewinds, אן לייטון. "זהו מסע מסוכן בזמנים הטובים ביותר, אפילו במים שקטים, אבל מר פרקינס רק רצה לעשות את שלו כדי לעזור".

על סנט קרואה,מועדון קומנצ'יהמנהל הכללי, מייקל הארטלאג', קיבל את פני האורחים מבתי מלון במקומות אחרים באי שהוכנסו לפינוי חובה. רובם הצליחו למצוא טיסות הביתה לפני שאירמה עברה, אבל זוג אומלל אחד נתקע שם שלושה לילות. "נתנו להם להישאר במלון למרות שפינינו את שאר האורחים שלנו", הוא מספרנוֹסֵעַבעיצומו של הניקיון. "עוזר ה-GM שלי יצא מגדרו כדי להבטיח שהם יהיו בטוחים לאורך הסופה, והשאיר את הרכוש שלו כדי לנסוע למטה כדי לבדוק אותם."

אפילו נגיעות קטנות ומתחשבות עזרו לאורחים לצלוח את הסערה. ב-אתר נופש בוקה רטוןבדרום פלורידה, בזמן שאירמה התפרקה, אנשי הצוות החלו להנפיק מקלות זוהרים במקרה של אובדן כוח ועצות הישרדות פשוטות - איך למלא את האסלה שלך במקרה של אובדן חשמל, למשל. מגיש טלוויזיהולארי ד'אליהחיכתה את אירמה ב[אתר הנופש העכשווי של דיסני] (https://disneyworld.disney.go.com/resorts/contemporary-resort/) ממש מחוץ לאורלנדו. היא התרגשה מהאופן שבו הצוות טיפל במקומיים רבים שתפסו שם מחסה לאחר פינוי בתים סמוכים. "עובד משק בית אחד, צעיר בשם ג'קסון, עבד ישר מיום שבת", היא אומרת. "בלב הסערה, בסביבות 2 לפנות בוקר אמש, הוא היה צריך לישון בגלל משמרת מוקדמת. במקום זאת, הוא קם כששמע מהומה במסדרונות - מספר אורחים מיואשים למדו שהם מאבדים את בתיהם. הוא ניחם אותם באמצעות החדשות, והלך מעל ומעבר כי זה היה הדבר הנכון לעשות".

כעת, כל המחשבות של אותם אורחים, כמובן, פונות לאותו דבר. כשהם הכי בטוחים בבית, הם מרוכזים באלה שהם השאירו מאחור. "בהתחשב במצב של המקום, קשה לדמיין אותו בכושר מבצעי מלא במשך חודשים, אפילו שנים, כך שלצוות אין בעצם עבודה", אומר לוזאנס. פישר מהדהד את חששותיו. "אני רק כל הזמן רוצה להפיץ את הבשורה, אני רוצה לספק את אותה תחושת הקלה לאנשים שהרגשנו בכל שלב בדרך".