רושם ראשוני?
במרחק של כמה פינות זוויתיות מהמטמון של בני נוער ותיירים נמצא מקלט ההיפסטרי Deus Ex Machina Harajuku, מבנה שחור גוץ ומודרני שלא דומה לשום בניין אחר בשכונה. במזג אוויר נעים, הדלתות נפתחות כדי לחשוף חלל גלריה עם אמנות גרפית ותצלומים המכסים את הקירות, כמו גם אופנוע מותאם אישית או שניים המוצגים בצורה בולטת. בפנים יש כמה ספות ארוכות ונמוכות וכריות מצלצלות לשולחנות קפה, ושולחן גבוה ומשותף המשקיף אל הרחוב.
לְהִתְקַרֵר. אז מי שם?
הקהל כאן היפר מהיפ, עם ייצוג חזק מהסט של הגולים באים ללגום קפה על ספסלי הדרך או להרוס סנדוויץ' טוב. בית הקפה הוא אחד מכמה מאחזים בינלאומיים של חברת הלייף סטייל האוסטרלית Deus ex Machina, שהחלה כאולם תצוגה של אופנועים וחלל קמעונאי בסידני ב-2006, וצמחה במהירות למשהו הרבה יותר רחב ומעורפל. ספינת הדגל של טוקיו היא בעיקר בית קפה, אם כי חלק ניכר מיצירות האמנות, האופניים והגלשנים והגלשנים המוצגים גם הם למכירה.
איך המשקאות?
הבריסטות ב-Deus Ex Machina Harajuku הם בקלות מהמיומנים ביותר בטוקיו. התפריט הוא אספרסו סטנדרטי, אבל נגיעות כמו חלב שקדים וסירופ קרמל מלוח נדירים בשכונה.
שווה להזמין גם משהו לאכול?
אחת הסיבות לכך ש-Deus ex Machina Harajuku כל כך פופולרי בקרב אנשי חוץ מקומיים היא תפריט האוכל, רשימה צנועה של כריכים, מקציצת סטייק שנמסה ועד בייקון, ג'לפניו ועגבנייה. אמנם חידושים פשוטים שכאלה עשויים שלא להרים גבות בוויליאמסבורג, ברוקלין או סארי הילס, סידני, אבל הם נחמות אמיתיות של יצורים בהרג'וקו. וכל כריך בתפריט מספק.
האם הצוות עשה אותך נכון?
הצוות, מטבע הדברים, מגניב כמו קהל הלקוחות, אבל בלי הסנוביות שאתה עשוי לצפות בבית. הבריסטות טובים במה שהם עושים ונראים באמת שמחים להיות שם.
לסכם את זה: בשביל מה אנחנו באים לכאן?
Deus Ex Machina טובה למפגש ארוך של קירור עקב על קפה וכריך עם חבר יקר או שניים, במיוחד כשמזג האוויר נאה. הוא ממוקם באופן אידיאלי בפאתי האראג'וקו, קל להגיע אליו אך מורחק מההוללות.
