כל מטייל מכיר את התחושה של צורך נואשות למישהו לפנות אליו. אצלנו נשים שמטיילות בעמודת העצות, נשיב על שאלות מהעמוד שלנו חברי הקבוצה בפייסבוק, קוראים, מאזיני פודקאסט, מנויי ניוזלטר, ו מטיילים. יש לך שאלה? נשמח לשמוע ממך. שלח לנו דוא"ל לכתובת [email protected].
נשים יקרות שמטיילות,
כמו רוב האנשים, ביליתי את השנה האחרונה בחלום על היום שבולהגיע שוב לטייל. עכשיו, עםחיסונים מתגלגלים, סוף סוף אני מרשה לעצמי להתרגש מהסיכוי שהעולם ייפתח לאט, אבל גם מצאתי את עצמי מרגיש המום - לא מהרעיון לחזור לשם, אלא מהציפיות שאחרים כבר מציבים ממני.
בסך הכל יש לי שלוש רווקות וארבע חתונות להשתתף לפני סוף 2021, שכמעט כולן ידרשו הזמנת טיסות ולינה מכיסי הפרטי. אני כבר מודאג שאם אענה בכן לכולן, אני מאבד את ההזדמנות לבזבז אתימי חופשה מוגבליםוהכנסה בטיולים שאני נואש לקחת לעצמי. כן, אני רוצה לחגוג את החברים שלי. אבל אני גם רוצה לנסוע בתנאים שלי, במיוחד אחרי שנה שבה הייתה לי כל כך מעט שליטה על, ובכן, כל דבר. כיצד אוכל לתעדף את מה שאני רוצה לעשות מבלי לפגוע בחברים שלי, או להחמיץ כמה מהרגעים המאושרים ביותר שלהם? האם זה בכלל אפשרי?
- המום ואפילו עוד לא יצאתי מהבית
נוסע המום היקר,
חוויתם כאן חוויה משותפת שכזו - אחרי שנה שבה עצרו את הנשימה ודמיינו את הרגע שבו נוכל סוף סוף לפרוץ את השערים ולנסוע שוב, כל כך הרבה מאיתנו ספגו בדיקות מציאות. אני חושב שבהיעדר נסיעות בשנה האחרונה, עשינו את זה קצת רומנטיזציה.
בטח, המעשה של חלום על מקום, הזמנת טיסה, והחופש לחקור כל פינה ופינה בו הוא משהו שלא אקבל שוב כמובן מאליו. אבל קל לשכוח את כל סוגי הטיולים האחרים שהרכיבו את חיי הטיולים שלנו ומשכו את זמננו. תמיד היו מחויבויות, בין אם הן חתונות,מבקר בבית לחגים, אונסיעות עבודה. זה לא אומר שאלו לא דברים חשובים שאני רוצה לעשות, אבל כשהם מתגבשים מול בנקים סופיים של זמן וכסף, אתה צריך מהר להתחיל לשקול אילו נסיעות חשובות יותר (ופחות).
משיחות עם נשים אחרות, אני יכול להבטיח שאת לא היחידה שמבינה את זה. שאלתי את שלנוקהילת נשים שמטיילות דרך אינסטגרםעל החוויות שלהם, ומבול של חששות נכנסו. עבור חלקם, המתח נובע בעיקר משטף של אירועים דחויים וחתונות שממלאים את לוחות השנה שלהם, כמו שאתה מתמודד איתם. עבור אחרים, יש חובות פחות רשמיות במשחק; במקום זאת, ציפיות של בני משפחה ואהובים שסיבובי ביקורים ומפגשים יבואו לפני כל טיול אחר.
ניווט בכל זה הולך לקחת קצת עבודה, אבל זה מעשה איזון שאפשר לעשות. ראשית, אני ממליץ לך להקדיש זמן מה לצעוד אחורה, ולהיזכר בחלומות בהקיץ שהעסיקו את דעתך במהלךהמגיפה. מהו הטיול לו חיכיתם? שבוע לבד על חוף ים רחוק, עם רק ערימת ספרים וזמן רחוק מאלה שהייתם בהסגר? או שזו שהייה בחווה במונטנה, עם משפחה שלא ראית מאז שהכל התחיל? אולי זה רגעלהתאבל על אובדןעד סוף סוףללכת על שביל העלייה לרגל או לטפס על הר. מה שזה לא יהיה, גבשו את החזון הזה והפכו אותו לתכנית. קל מדי להשהות את הרצונות שלנו כשהם רעיונות מעורפלים. אבל כשאתה יודע לאן אתה רוצה ללכת ומדוע, סביר יותר שתצליח להצליח.
לאחר מכן, תסתכל על כל השאר שממלא את לוח השנה שלך. חשבו בצורה ביקורתית על מה שחשוב לכם במחצית השנייה של השנה. כל כך הרבה מאיתנו ראו את סדרי העדיפויות שלנו משתנים; הפכנו גם טובים יותר (אני חושב) בתקשורת הגבולות שלנו לאחרים. אולי לא תוכל להשתתף בכל חתונה, למשל, אז אולי תצטרך לבחור באיזו גזרה (דיברנו בכנות על איך לנווט את זה עלטור עצות בעבר- כולל איך לבשר בכבוד את החדשות למוזמן). אבל מה שחשוב כאן הוא שתעדיפו את הטיול שלכם, ואז תחשבו כמה ימי חופשה (וחסכון) תוכלו למשוך לאחר מכן - במקום להתחייב לכל הטיולים הקבוצתיים, ולהגביל את הטיול שלכם למה שנשאר.
אם אתה באמת מתקשה לבחור דבר אחד על פני אחר, עוקב WWT @rachmiller94 אומר שהגישה שלה היא שילוב של הכל. "אני מכיר בחשיבות הן של המחויבויות המשפחתיות ושליבריאות נפשית משלו, אז אני מנסה להפוך את ההתחייבויות המשפחתיות האלה לחופשות", היא אומרת. שני מקרים: חתונה בבולטימור בקיץ הקרוב תהפוך לנקודת זינוק לשבוע בהרי הבלו רידג'; עוד בחודש הבא, בורמונט, תפתח סוף שבוע ארוך במנצ'סטר עם בן זוגה.
העוקב @kelseyvw אומר משהו דומה: "מתכנן לשלב! טיול סולו כדי לראות את האחיינית החדשה שלי!" אני שואל את העצות שלהם, ומשתמש בחתונה משפחתית בקולורדו כסיבה לנסוע אליה בחזרהניו יורק. כדי ליצור את המרחב הרגשי לטיול הזה, סביר להניח שאפספס כמה חתונות קיץ בחוף המערבי - אני פשוט לא מוכנה נפשית לעשות עדיין מספר טיולים מחוף לחוף, ואני צריך לתעדף את עצמי להיות עם המשפחה כרגע.
אבל זה העניין: כל מי שמתכנן אירוע, או מזמין אחרים לנסוע איתם או אליהם השנה צריך לדעת שהנוכחות לא תהיה ב-100 אחוז, ממגוון רחב של סיבות. (למעשה, יכול להיות שהם מתבססים על זה.) זכור שאתה לא חייב לאף אחד הסבר - מספיק לומר שאתה לא יכול להגיע לזה, ואתה מצפה לחגוג אותם כאשר יהיה לך קל יותר לעשות זאת. כחברה, אני חושב שהיכולת שלנו לדון בבריאות הנפש עלתה באופן דרסטי במהלך השנה האחרונה, אז אם תבחר לומר משהו כמו, "אני המום מהסיכוי להרבה נסיעות פתאומיות", או, "אני צריך לצאת לטיול לבד לפני שאני מוכן להיפגש עם כל המשפחה", אני אוהב לחשוב שמי שאוהב אותך יידע לכבד את הבחירה שלך - ויבין שדחיית ההזמנה שלך היא לא משהו אישי, אלא אמצעי הגנה עצמית ושימור. כמו שעשיתישנכתב בעבר, להגיד לא לדברים שאינם מתאימים לך יכול גם להעצים להפליא.
יש לנו הזדמנות לצאת מהמגיפה הזו כאנשים שונים ממה שהיינו כשנכנסנו אליה. אולי עכשיו זה כאשר אתה קובע מחדש את צורכי הנסיעות שלך, כך שבעתיד קדימה, תוכל לקבל איזון בריא של נסיעה עבור אחרים, ונסיעה אך ורק עבור עצמך - ולא בהכרח בסדר הזה.
-נשים מטיילות