בתל אביב שבת עירונית עם מרחקים חברתיים

העמוד 'כאן, עכשיו' שלנו בוחן את הטרנדים שתפסו אחיזה בערים ברחבי העולם. בהתחשב בכמה שונה העולם נראה בימים אלה, אנו מתמקדים ברגעי ההרגשה הטובים המתעוררים ביניהם.

ירד גשם פנימהתל אביבביום שישי האחרון אחר הצהריים, אבל ג'קי דונר, בת 42 אם לשלושה, אספה את משפחתה בכל מקרה. היא הובילה אותם אל המרפסת, שם החלו כולם לשיר.

היא מודה שזה היה קצת מביך בהתחלה. המשפחה התחילה עם "לכה דודי" לפני שנכנסה ל"שלום עליכם", שני המזמורים המסורתיים שהושרו ברחבי העולם היהודי עם כניסת השבת. אבל נדרשו רק כמה רגעים עד שמשפחות בדירות השכנות הצטרפו, יצאו למרפסות שלהן ופרצו בשירה; ועד מהרה, היו עשרות שהאמינו בטיפות הגשם, עשו סיבוב מתוק וסגור עלקבלת שבת- פשוטו כמשמעו, קבלת השבת. וזה לא היה רק ​​בתל אביב; בערים ברחבי ישראל, כולליְרוּשָׁלַיִם, באר שבע ומודיעין, הסצנה הייתה כמעט זהה.

"שלום עליכם" הוא שיר שכל הישראלים, גם אם אתה לא דתי, אתה יודע אותו", אומר דונר. "ובזמנים קשים זה נותן לאנשים נחמה לקבל את השיר הזה." להתכנס לשבת, היא אומרת, לא חייב לקרות בבית כנסת. "זה על משהו גדול יותר מהדת."

לָתֵתדרום אפריקהיליד, בדרך כלל הולך לבית הכנסת בכל יום שישי בערב לציון כניסת השבת, יום המנוחה היהודי. בישראל, המעבר הוא אירוע תרבותי כמו אירוע דתי: עסקים נסגרים זמנית ומשפחות מתכנסות כשהמדינה פולטת אנחה קולקטיבית, כאילו משחררת את הלחצים של השבוע. הטקסים אינם מוגבלים גם לבתי כנסת; בתי ספר מקיימים טקסי צהריים ביום שישי כדי לשיר ולברך מאכלים מסורתיים, ומקומות עבודה מדליקים לפעמים נרות ומציעים פינוקים בימי שישי אחר הצהריים.

אבל זו לא הייתה שבת רגילה: בגלל הנגיף קורונהpandemic, דונר, מייסד שותף של חברת משאבים משפטיים ישראלית שגרה בהשל תל אביבשכונת צפון העתיקה במשך 12 שנים, הייתה נעולה, כמו כל השכנים שלה במדינה הזו של 9 מיליון.

ישראל נמצאת בסגר פחות או יותר מאז ה-17 במרץ, אז משרד הבריאות של המדינההוציא צוסגירת כל העסקים הלא חיוניים, כולל תיאטראות, סלונים ורוב החנויות, וביטול כל ההתכנסויות של יותר מ-10 אנשים. מיד, הישראלים התחילו להיות יצירתיים -מסיבות חתונהנערכו עם התכנסות הקהילה במרפסות מעל החתן והכלה; מחיאות כפיים במרפסת בערב מוצעות הודות לרופאים ואחיות היוצאים הביתה בדרכים למטה. (באופן נוח, רבות מהדירות בארץ מצוידות בחללים חיצוניים קטנים.) אבל ההגבלותהוחזקו עוד יותרב-25 במרץ, כאשר מספר המקרים המאושרים במדינה הגיע ליותר מ-2,300, וחמישה אזרחים מתו מהמחלה. כעת, התושבים רשאים לנסוע לא יותר מ-100 מטר (כ-328 רגל) מבתיהם.

סשן השירים המאולתר של שישי בערב נוצר למעשה עם קרול רקה, 38, מתכננת חתונות ואירועים. ראקה, שבמקור מרומא, מצאה את עצמה בדיון סוער ביום חמישי בערב עם חברי קבוצת הוואטסאפ של בית הכנסת המקומי שלה, שחלקם הציעו שאולי עדיין ייפגשו ביום שישי בערב כדי להתפלל. אבל ראקה בילה את השבוע בטירוף הודעות עם המשפחה בפניםאִיטַלִיָה. היא הייתה בטוחה שבישראל ניתן לקיים את מנהגי הקהילה בבטחה, עם ריחוק חברתי, או הפרדה פיזית, ללא פגע.

"הייתי כמו, "אתם, אתם לא רואים מה קורה באיטליה? למה אנחנו צריכים לשחק אחד עם החיים של זה?"", היא אומרת. "אנחנו עדיין יכולים לעשות זאת.קבלת שבתולהתפלל ולהיות כולם ביחד, בלי לצאת מהבתים שלנו".

ראקה התקשרה לחבר גרפיקאי שלה, ובחצות ביום חמישי האחרון, השניים הכינו פוסטר דיגיטלי לסינגלונג בעיר, שזכה לכינוי "קבלת שבת בחלונות שלנו". הכרזה, שכללה את הזמנים המדויקים של כניסת השבת בערים ברחבי ישראל (המחושבות לפי דקת השקיעה), עודדה את התושבים לצאת למרפסותיהם ב-17:00 ולהתחיל בשני השירים. היא שיתפה את זה בקבוצות הוואטסאפ שלה, שם זה הועבר ושותף בתורו. אחרים פרסמו את זה בפייסבוק, חלקם לקבוצות של יותר מ-10,000 אנשים.

ישראל, אומר רקח, היא מדינה קטנה שבה פערים חברתיים יכולים להיות עמוקים; אז השבת הזו, אפילו במעצור, הציעה רגע נדיר להתכנס באמת. "אנחנו באמת יכולים להיות מאוחדים", היא אומרת. "זה לא משנה מאיפה אתה בא ומה הפוליטיקה שלך. אנחנו יכולים להתכנס לשיר שיר בלי שום פילוג בינינו".

בעוד התוכנית של רקח הייתה מוגבלת לתל אביב, רעיונותיה זכו להד בערים ברחבי הארץ, שבהן נשמעו בשישי אחר הצהריים גם שירים לא רשמיים ממרפסות וחניונים במרתף. מצפון לדרום בשעה 17:00 ביום שישי, ישראל קיבלה שבת, בסגנון ריחוק חברתי.

גם בת' שטיינברג, 58, סופרת ומנהלת אמנותית המתגוררת בדירה בת תשע יחידות דיור עם בעלה, אירה, בן 59, ובנה עקיבא בן ה-22, בשכונת תלפיות בירושלים, קיבלה טיפ לרעיון של סינגאלונג מקומי באמצעות WhatsApp. בתחילה, היא ושכניה תכננו להיפגש בקומת הגן של הבניין שלהם כדי לשיר את "שלום עליכם", אבל כשהתברר שהגשם לא עומד להישבר, הם פנו לחניון המקורה של הבניין שלהם במקום. שטיינברג נשארה בתחילה כדי לשטוף את הכלים, ושלחה את בנה ובעלה במקומה.

"פתאום נפוח המוזיקה הזה עלה אליי, בזמן שהייתי למעלה בכיור", היא אומרת. "אז סיימתי לנקות, לבשתי את מכנסי הטרנינג היפים יותר וירדתי למטה. זה היה רגע ממש נחמד".

פעולות יצירתיות של הקהילה היהודית צפויות להימשך בשבועות הקרובים. ב-8 באפריל, כשחג הפסח היהודי מתחיל, שטיינברג אומרת שהיא מצפה לתושייה רבה יותר מאחיה האזרחיים. בגלל איסור המקראי על הדלקת להבות בשבת ובימים הנוראים, יהודים דתיים אינם משתמשים בחשמל בליל הראשון של פסח; אבל השנה, בשבירה משמעותית מהמסורת, הודיעו הרבנים האורתודוכסים בישראל כי השימוש בזום מותר על מנת ליצור סדרים וירטואליים למשפחות שלא יכולות להיות ביחד אחרת.

שטיינברג, לעומת זאת, עדיין מקווה לחגיגת לואו-טק יותר.

"זה יהיה מדהים אם היה לנו סדר בחניון", היא אומרת. "יושבים מטר וחצי אחד מהשני, כמובן."