חוקר האוקיינוס ​​הזה קרוב לפתרון התעלומה של אמיליה ארהארט

זו אחת התעלומות הגדולות של התעופה: מה קרה לאמיליה ארהארט? בין התיאוריות הרבות המשערות את גורלה של ארהארט, שנעלמה עם הנווט שלה פרד נונן ב-1937 בזמן שניסתה להפוך לטייסת הראשונה שהקיפה את כדור הארץ, הפופולרית ביותר היא שהיא התרסקה ונספתה באי ניקומארו, גוש מרוחק של אטול באוקיינוס ​​השקט. אולם כעת, כמעט ניתן לשלול את ההשערה הזו.

הכל הודות למשלחת שהתנהלה לאחרונה בהובלת חוקר תת-מימי ומנהלת מקצועות המנהל של קרן אוקיינוס ​​Exploration Trust, אליסון פונדיס. משימתה בת שלושה שבועות הייתה החיפוש היסודי ביותר של הארגוןאִיבהיסטוריה, כולל שתי ספינות עם טכנולוגיית מיפוי תת-ימי, שני מל"טים אוויריים, קבוצת ארכיאולוגים המחפשים ביבשה, שני כלי רכב המופעלים מרחוק מסתובבים בקרקעית האוקיינוס, וצוות שלצלילהצוללנים מוכנים.

"בסך הכל, זה היה חיפוש שאפתני מאוד", אומר פונדיס על המשלחת, אותה הוביל רוברט באלארד על סיפון הספינה E/V Nautilus של חברת Ocean Exploration Trusts וצולמה על ידינשיונל ג'יאוגרפיקלסרט תיעודי בשם "משלחת אמיליה", שישודר ב-20 באוקטובר. "אני חושב שבהחלט הבאנו יותר טכנולוגיה ל-תיאוריית ניקומארוממה שהובא בעבר. אם היה מטוס שבו אנחנו מסתכלים - או חלק ממטוס - היינו מוצאים אותו".

למרות שהצוות לא מצא זכר לארהרט, נונן או למטוס ה-Lockheed Electra 10E שנעלם, הצבת השקע הגדול הזה בתיאוריה היא צעד חשוב בפתרון התעלומה. תיאוריית Nikumaroro נחשבה על ידי מומחים מסוימים לאחת מההנחות האמינות ביותר של ארהארט מכיוון שהיו לה ראיות פיזיות נוספות שתומכות בה. "בחרנו לעבוד עםנשיונל ג'יאוגרפיקותסתכל על התיאוריה הנוחתים על האי והנספים בגלל עשרות שנות מחקר שנכנסו אליה, וכמה מהראיות המשכנעות שנחשפו ותמכו בתיאוריה הזו".

ראיה משכנעת אחת נקראה חפץ בווינגטון:תמונהשל החוף של האי ניקומרורו שצולם ב-1937 על ידי אריק בווינגטון, צוער חיל הים בשירותי הקולוניאליזם של בריטניה. "כאשר התמונה משופרת, אתה רואה את הנקודה הזו שנראית כאילו היא יכולה להיות ציוד נחיתה שתקוע בשונית", אומר פונדיס. היא והצוות שלה השתמשו במיקום הזה בתמונה כדי למפות את אזור החיפוש העיקרי שלהם. "אם המטוס אכן נחת בשונית באי ניקומארו, וציוד הנחיתה נתקע שם, ומשהו קרה למטוס, הוא עמד לנוע במדרון. זה שטח געשי מאוד מאוד תלול [תת מימי]".

הצוות של פונדיס ובלארד השתמש בשתי הספינות כדי למפות את שטח האטול הרדודשוניותוקרקעית האוקיינוס ​​הקשוחה שמסביב, העמוקה יותר. ברגע שהיתה להם הטופוגרפיה התת-ימית של היקף האי, הם פרסו רכבים תת-מימיים בשלט רחוק כדי "לכסח את הדשא", או לחפש את קרקעית האוקיינוס ​​בשורות מדוקדקות. "רצינו להבטיח שהכיסוי שסיימנו איתו יהיה כיסוי מלא, ולא עזבנו את האי הזה מבלי להבטיח שתהיה לנו גישה שיטתית אליו", היא אומרת.

מאמץ החיפוש הקפדני פעל 24 שעות ביממה במהלך המשימה בת שלושת השבועות, כשהצוות כמעט לא בזבז רגע - אפילו כשהתחיל להרגיש שהחיפוש לא יביא ראיות חדשות. "ככל שהימים חולפים, ואתה לא מוצא כלום", אומרת פונדיס שהמטרה שהייתה לה לצוות שלה הייתה "סוג של שמירה על תקווה לאורך כל הדרך שאנחנו הולכים למצוא משהו." אבל למרות שהתעלומה הייתה לא כשהפעם לא נפתרה הצוות שלה עדיין לא סיים לחפש את ארהארט "אני לא אוהבת לוותר", היא אומרת. "אנחנו הולכים להמשיך ולבחון כמה מהתיאוריות האחרות."

ויש עוד המון תיאוריות לבחון - חלקן אמינות יותר מאחרות. ארהארט, שהייתה אז בת 39, והנווט שלה נשמעו לאחרונה ב-2 ביולי 1937, כשהם יצאו לדרך לאחת הרגליים האחרונות של מסעם מסביב לעולם, מלה,פפואה גינאה החדשה, לאי האולנד, גוש יבשתי בצורת כליה באוקיינוס ​​השקט ליד Nikumaroro. בדרך לאי האולנד, המטוס של ארהארט איבד קשר רדיו עם ספינת משמר החופים האמריקאית Itasca, שהמתינה באי כדי לקבל אותה. כשהצמד נעלם, משמר החופים והצי האמריקני פתחו במאמץ חיפוש של שבועיים באוויר ובים ללא הועיל. תיאוריה אחת אומרת שבדרך להאולנד, מזג האוויר הפיל את המטוס של ארהארט מהמסלול, והיא ונונוןנחת באיי מרשל, כמעט 1,000 מייל משם, ושרד. הסבר נוסף דוחף צעד קדימה, וקובע כי השניים נלקחו אז בשבי הצבא היפני ומתו בשבי.

עם זאת, אחת התיאוריות היותר סבירות היא שארהרט ונונן התרסקו באוקיינוס ​​הפתוח בדרך להאולנד, אולי בגלל שנגמר להם הדלק. זו העמדה הרשמית של ממשלת ארה"ב, וזו שפונדיס יפעל בהמשך.

היא והצוות שלה כבר העבירו את הספינה שלהם לאזור והחלו למפות את קרקעית האוקיינוס ​​סביב האי האולנד. אבל המשלחת החדשה הזו מציגה שורה חדשה לגמרי של קשיים. "זה ממש עמוק. נצטרך להביא טכנולוגיה אחרת לשולחן כדי לעלות למשלחת כזו", מסבירה פונדיס. ובכל זאת, היא עומדת באתגר. "אני מקווה", היא אומרת. "אני לא רוצה לוותר על זה."

בנוסף לרוח הגילוי, הסיבות של פונדיס להמשיך בחיפוש ארהארט הן גם אישיות.

"היא באמת חלוצה בכל כך הרבה מובנים", אומר פונדיס, ומציין כי ארהארט לא הייתה רק טייסת שאפתנית, אלא גם תומכת נלהבת למען זכויות נשים. "כנקבה בגיל דומה לזה שהיא נעלמה, בהחלט יש לי הרבה הערצה, ואני אוהב שהסיפור שלה ממשיך להיות כל כך משכנע עבור כל כך הרבה בנות צעירות. אני חושב שזה באמת חשוב להמשיך ולכבד את מורשתה".